|
מקצוע עריכת הדין, מחייב את עורכי הדין לנהוג בצורה מכובדת, אשר הולמת את כבוד המקצוע, הן מהבחינה האישית והן מהבחינה המקצועית.
עורך הדין מבצע עבודתו על פי חוקי מדינת ישראל וכמו כן, כפוף הוא לכללי האתיקה. הפרתם של כללי האתיקה, יכולה להוביל להגשת קובלנה נגד עורך דין. במצב דברים זה, ייתכן ויעמוד עורך הדין לדין משמעתי.
אחת מן הסנקציות אותה רשאי להפעיל בית הדין המשמעתי, הוא השעיה. מדובר בעונש חמור מאוד, אשר מונע מעורך הדין את פרנסתו, היות ובתקופת ההשעיה, עורך דין אינו רשאי לבצע כל פעולה אשר יוחדה בחוק, לעורכי דין בלבד.
למותר לציין כי השעיה, פוגעת גם בכבודו של עורך הדין, מששמו מפורסם באתר לשכת עורכי הדין, כמושעה.
לאור חומרת הסנקציה הזו, בתי הדין המשמעתיים, אינם נוהגים להשעות עורכי דין, אלא במקרים קיצוניים של הפרת האתיקה, הפוגעת באופן מהותי ביותר במקצוע עריכת הדין.
השעיית עורך דין – מתי זה קורה?
בתי הדין המשמעתיים מוסמכים להטיל סנקציות שונות, קלות וכבדות, על עורכי דין העומדים לדין משמעתי:
1. אזהרה: בית הדין מסתפק, לעיתים באזהרת עורך הדין מפני התנהגות דומה בעתיד.
2. נזיפה : דוגמא לעונש קל הוא נזיפה. בחלק ניכר מן המקרים, עמידה לדין משמעתי, תסתיים בנזיפה.
3. קנס: עורך דין העומד לדין משמעתי, יכול לקבל עונש הבא לידי ביטוי בקנס כספי.
לצד העונשים הללו, חשופים עורכי דין גם לעונשים כבדים של השעיה או הוצאה מן הלשכה. למותר לציין כי השעיית עורך דין נעשית רק במקרים קיצוניים, למשל, כאשר עורך דין מבצע תפקידו באופן המאפשר פעולה בלתי חוקית או כאשר עורך דין מזייף חתימה.
אם סנקציית ההשעיה, ננקטת במקרים חמורים, קל וחומר לגבי הוצאה מן הלשכה. עורכי דין אינם מוצאים מן הלשכה, במקרים מסוימים, גם כאשר הורשעו בעבירה פלילית שיש עמה קלון. מכאן, אנו למדים עד כמה רואים בתי הדין המשמעתיים, את סנקציית ההוצאה כחמורה.
מידע על עורכי דין מושעים
עורך דין מושעה אינו רשאי לעשות אף פעולה אשר יוחדה לעורכי דין, על פי חוק לשכת עורכי הדין. באתר הלשכה, ישנו מאגר מידע המפרסם את שמותיהם של עורכי דין אשר הושעו מן הלשכה, באופן זמני וכן שמותיהם של עורכי דין אשר הוצאו לצמיתות מן הלשכה.
מומלץ מאוד, טרם פנייה אל עורך דין, לוודא כי שמו של עורך הדין אינו מופיע במאגר זה. שמותיהם של עורכי דין פעילים שרישיונם בתוקף וחברים בלשכה, יופיעו במאגר החברים של הלשכה.
חשוב לדעת כי המאגר מתעדכן באופן ידני ופירושו של דבר, כי בעת הבדיקה במאגר האינטרנטי, יש סיכוי כי שמו של עורך דין פלוני שהושעה, טרם הוזן. לכן, אם יש חשש כי עורך דין הוא מושעה ושמו אינו מופיע במאגר, יש לפנות אל גזברות לשכת עורכי הדין, בפקס או במייל ולברר האם אכן אותו עורך דין הושעה או לא.
הגשת תלונה נגד עורך דין
הציבור רשאי להגיש תלונה כנגד עורכי דין בישראל, כאשר זו תוגש בכתב אל הועד המחוזי, אליו משתייך עורך הדין. אם נמצא כי יש טעם בתלונה, תועבר זו אל עורך הדין, לתגובתו.
למרבה הצער ישנן תלונות כשרות נגד עורכי דין, אשר אינם ממלאים את תפקידם כראוי, באופן מקצועי ונאמן ללקוח. במקרים אחרים, התלונות אינן ממשיות ולמעשה, אין בהן דבר.
אם הוחלט על העמדתו לדין משמעתי של עורך דין, בית הדין המשמעתי המוסמך הוא בית הדין המשמעתי המחוזי, של המחוז בו רשום עורך הדין.
נתן בית הדין המשמעתי המחוזי את החלטתו אך עורך הדין אינו סבור כי ההחלטה נכונה, הוא רשאי לערער בפני בית הדין המשמעתי הארצי. יצוין כי בדומה להליכי ערעור אחרים, בהעדר נימוק אמיתי לערעור, אין טעם להגישו.
נתקבלה החלטתו של בית הדין המשמעתי הארצי וזו לא נראתה תקינה לעורך הדין, רשאי הוא לערער לבית המשפט המחוזי בירושלים. יש לציין כי בהליך משפטי רגיל, ישנה זכות ערעור אחת בלבד וכאשר מבקשים לערער שוב, יש לקבל רשת לערער. הגשת ערעור על פסיקת בית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון, דורשת רשות.
השעיית עורך דין מתפקידו, היא סנקציה חמורה מאוד, אשר פוגעת בכבודו ובפרנסתו של עורך הדין. לפיכך, בתי הדין המשמעתיים, מטילים עונש זה, במקרים קיצוניים בלבד. מידע על עורכי דין מושעים, ניתן לקבל בגזברות לשכת עורכי הדין ובאתר האינטרנט של הלשכה.
לקריאה נוספת: סעיפים נבחרים בכללי אתיקה של עורכי דין >> |