מאמרים
מאמרים
maker.co.il מאמרים שלום אורח
יום חמישי 21 נובמבר 2019 מאמרים
מאמרים
מאמרים
מאמרים דף הבית מאמרים מאמרים מאמרים כותבי מאמרים מאמרים פרסם מאמר מאמרים צור קשר מאמרים
מאמרים כניסה | הרשמה מאמרים
מאמרים
מאמרים
פרסום מאמרים חינם > מאמרים > ביטוח > ביטוח לאומי > התיישנות חוב ביטוח לאומי לאחר 7 שנים מאמרים
מאמרים
מאמרים
מאמרים
כל הקטגוריות
זוגיות ואהבה
אהבה
דייטנינג והיכרויות
ייעוץ וטיפול זוגי
זוגיות ואהבה - אחר
מאמרים
אוכל ומתכונים
אוכל אורגני
אוכל חגיגי
אירוח, אירועים וסדנאות
בשר ודגים
יין ומשקאות
ירקות וסלטים
מאכלי חלב
מאפים ופסטות
מנות אחרונות
מנות עיקריות ותוספות
מנות ראשונות ומרקים
מסעדות, קייטרינג ומשלוחים
אוכל ומתכונים - אחר
מאמרים
אומנות,בידור ופנאי
אמנות פלסטית
טלוויזיה וקולנוע
מוזיאונים וגלריות
מוסיקה ובידור באירועים
מוסיקה וריקוד
ספרות שירה וכתיבה יוצרת
פנאי ומשחקים
צילום
תחביבים
תיאטרון
אומנות, בידור ופנאי - אחר
מאמרים
אופנה, יופי וטיפוח
אופנה
איפור
ביגוד ואיפור לחתונה ואירועים
הסרת שיער
טיפול בעור
עיצוב שיער
קוסמטיקה
אופנה טיפוח ויופי - אחר
מאמרים
אימון אישי - Coaching
NLP
אימון ביחסים בין אישיים
אימון בקבלת החלטות
אימון ליצירת שינוי
אימון משפחה וזוגיות
אימון קריירה ועסקים
על אימון ומאמנים
אימון אישי- coaching - אחר
מאמרים
ביטוח
ביטוח בריאות וביטוח סיעודי
ביטוח חיים
ביטוח כללי
ביטוח לאומי
ביטוח משכנתא
ביטוח פנסיוני
ביטוח רכב ורכוש
ביטוח אחר
מאמרים
בית, שיפוצים ובנייה
אביזרים, ריהוט ומוצרי חשמל
אדריכלות
בנייה ושיפוץ
בריכות שחייה ונוי
גינון
הדברת מזיקים
הובלה ומעבר דירה
מיזוג וחימום
עיצוב פנג שואי
עיצוב פנים
רכישת ומכירת דירה
תחזוקה נכונה ושימור
בית , שיפוצים ובנייה - אחר
מאמרים
בריאות ורפואה
אורתופדיה ופיזיותרפיה
ארומתרפיה פרחי באך
בריאות גברים
בריאות הנפש
בריאות העור
בריאות העין
בריאות הפה והלסת
בריאות ורפואה-אחר
בריאות תינוקות, ילדים ומתבגרים
דיאטה ותזונה
הפרעות קשב וריכוז
מחלות והתמודדות
מניעה וטיפולים
ניתוחים פלסטיים וטיפולי יופי
נשים, הריון ולידה
נשירת שיער
סרטן
רופאים ומטפלים
רפואה
רפואה כללית
רפואה משלימה ואלטרנטיבית
רפואה סינית
שינה
מאמרים
הודעות לעיתונות
אינטרנט ומחשבים
עסקים, מימון וכספים
צבא וביטחון
הודעות לעיתונות - אחר
מאמרים
חברה ומדינה
איכות הסביבה
אקטואליה
דמוקרטיה, שלטון ופוליטיקה
דת ומדינה
זהות וזכויות הפרט
כלכלה וחברה
מגדר ומעמד האישה
צבא וביטחון
צדק חברתי
שואה ותקומה
תקשורת המונים
חברה ומדינה - אחר
מאמרים
חוק ומשפט
אזרחי
גירושין
דיני בנקאות
דיני חברות
דיני ירושה
דיני מיסים
דיני משפחה
דיני עבודה
דיני רשת
דיני תיירות
דיני תעבורה
הגירה ואשרות
החוק וחוקי התורה
הליכים משפטיים
חוק ומשפט -אחר
חקירות פרטיות
מקרקעין
נזיקין ורשלנות רפואית
עורך הדין והלקוח
פלילי
קניין רוחני וזכויות יוצרים
מאמרים
חינוך, לימודים וידע כללי
בתי ספר ומוסדות לימוד
הפרעות קשב וריכוז
חינוך ולימודים -אחר
חינוך ילדים ומתבגרים
חקר החלל
ידע כללי
לימוד עצמי
לימודים אקדמאיים
ליקויי למידה
מדע פופולרי
מדעי הרוח והחברה
מדעים מדוייקים
סדנאות ולימודי תעודה
מאמרים
כלי רכב
טיפולים ואחזקה
טרקטורונים
ליסינג השכרת רכב
מכוניות ורכבים כבדים
נהיגה ותאונות דרכים
רכב דו-גלגלי
שמאות ומוסכים
כלי רכב - אחר
מאמרים
כספים, מימון ומיסוי
אנשי מקצוע
בנקאות
הלוואות ומשכנתא
השקעות
כלכלת משק בית
כספים, מימון ומיסוי -אחר
מיסוי בינלאומי
מיסוי מקרקעין
מיסוי שוק ההון
מיסים כלליים
מס בולים
מס הכנסה
מס ערך מוסף
נדלן
ניהול חשבונות וביקורת
סיוע וקצבאות
פנסיה
מאמרים
מיחשוב, אינטרנט ועסקים מקוונים
אבטחת מידע
איחסון אתרים
אתרי משחקים
בניית אתרים
דיוור אלקטרוני
מחשבים
מיחשוב ארגוני
מסחר אלקטרוני
ניהול תוכן
עיצוב אתרים
עיצוב גרפי
עסקים מקוונים
פרסום ושיווק באינטרנט
ציוד טכנולוגי ואביזרים
קופירייטינג
קידום אתרים
שיווק באינטרנט
תוכנה
תרבות דיגיטלית
מיחשוב, אינטרנט ועסקים מקוונים - אחר
מאמרים
משפחה
אירועים וחתונות
אלימות במשפחה
גיל הזהב
גירושין
חיות מחמד
ילדים והורות
לידה ואמהות
משפחה - אחר
מאמרים
ספורט וכושר גופני
אומנויות לחימה
אימונים וכושר
הרפייה וטיפולים
חדרי כושר ומאמנים
יוגה
כדורגל וכדורסל
ספורט אתגרי
ספורט תחרותי
שחייה וספורט ימי
ספורט וכושר גופני - אחר
מאמרים
עבודה וקריירה
בטיחות בעבודה
השמה
יחסי עובד מעביד
מציאת תעסוקה ומקצוע
ניהול כוח אדם ומשאבי אנוש
נשים וקריירה
עבודה בחו"ל
עבודה מהבית
קורות חיים
ראיונות ומבחני קבלה
עבודה וקריירה - אחר
מאמרים
עסקים ושיווק
אירועים עסקיים
אסטרטגיה
יבוא - יצוא
יזמות עסקית
יחסי ציבור
ייעוץ לעסקים ואימון עסקי
מחקרי שוק
מכירות
נותני שירותים לעסקים
ניהול
ניהול ידע
עיצוב ואחזקת העסק
עסקים בינלאומיים
עסקים והחוק
עסקים קטנים ובינוניים
פרסום, שיווק ומיתוג
רעיונות לעסקים
שרות ושימור לקוחות
תעסוקה (דרושים)
תקשורת
עסקים ושיווק - אחר
מאמרים
קניות וצרכנות
השוואת מחירים
מוצרים ואביזרים
מתנות
נותני שירותים
צרכנות וביקורת מוצרים
רהיטים
קניות וצרכנות - אחר
מאמרים
רוחניות ושפור עצמי
אסטרולוגיה ונומרולוגיה
גלגול נשמות
גרפולוגיה
העצמה נשית
התמודדות עם מצבי לחץ
חלומות
יהדות
יועצים רוחניים
יופי ורוחניות
מאגיה ומיסטיקה
מדיטציה ויוגה
מימוש עצמי והעצמה
מסע רוחני
נומרולוגיה
פנג שואי
קבלה
קלפי טארוט
רייקי והילינג
תקשור וטלפתיה
תראפיה
רוחניות ושפור עצמי - אחר
מאמרים
שוק ההון
מסחר במניות
מאמרים
תיירות, נופש וטיולים
בתי מלון וצימרים
טיולים בארץ
טיולים בחו"ל
משרדי נסיעות
ספא ונופש
תיירות, נופש וטיולים - אחר
מאמרים
מאמרים
קישורים מומלצים
משכנתא
קבלת הצעה למשכנתא
א-ב במשכנתאות
קבלת הצעה למשכנתא
סדנת משכנתא חינם
מאמרים
משכנתא
משכנתא
יועץ משכנתא
מאמרים
משכנתא
מחשבון עמלת פרעון מוקדם
מחשבון משכנתא קרן שווה
מחשבון משכנתא לעומת שכירות
מחשבון ריבית אפקטיבית לנומינלית
מחשבון ריבית נומינלית לאפקטיבית
מחשבון משכנתא פריים
מחשבון משכנתא גרייס
מחשבון רגישות משכנתא
מאמרים
האחים שי
האחים שי
זיו שי
054-2664662
האחים שי שיפוצים - זיו שי נוכל!!!
מאמרים
מאמרים

התיישנות חוב ביטוח לאומי לאחר 7 שנים

מנחם כהן, עו"ד (רו"ח) כלכלן ומוסמך למנהל עסקים
מאת: מנחם כהן, עו"ד (רו"ח) כלכלן ומוסמך למנהל עסקים
פורסם ב: 14/04/2015
קטגוריה: ביטוח לאומי
צפיות: 1245


מאמרים

התיישנות חוב ביטוח לאומי לאחר 7 שנים

תיקון 159 לחוק הביטוח הלאומי

1. כללי

סעיף 363א לחוק הביטוח הלאומי הוסף בתיקון 159 לחוק הביטוח הלאומי[1] (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן - החוק, או חוק הביטוח הלאומי).

כידוע, עד כה לא היתה קיימת התיישנות לגביית חוב במוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד). אמנם היה נוהג במוסד שלא לגבות חובות דמי ביטוח ישנים מאוד ממועד הקמת המוסד, אולם המוסד גבה חובות דמי ביטוח גם אם היו אלו חובות ישנים מעל 7 שנים. גביית חובות דמי ביטוח ישנים מעל 7 שנים גרמה, מן הסתם, אי נעימות ועוגמת נפש, במיוחד כאשר נוספו על חובות אלו גם תוספות פיגורים.

משכך, תיקון 159 לחוק אשר מטיל על המוסד חובה לדרוש את תשלום דמי הביטוח לכל המאוחר עד תום שבע שנים מהמועד לתשלומם, מהווה בשורה למבוטחים. שכן, דמי ביטוח שתשלומם לא נדרש בתקופה האמורה לא ייגבו עוד, ואי-תשלומם לא יפגע בזכויות לקצבה או לגמלה.

2. פסק דין לבנה חג'ג'

בעניין לבנה חג'ג'[2] התעוררה שאלת התיישנות חוב של דמי ביטוח בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת. התובעת לא שילמה דמי ביטוח בגין חלק מהחודשים שבשנת 2000, 2001 ו-2002. פקיד התביעות פנה לתובעת בשנת 2009 בבקשה לתשלום חובה למוסד לביטוח לאומי, אך היא סירבה בטענה כי חלה התיישנות על גביית דמי הביטוח, הואיל ועברו שבע שנים מהמועד שבו נקט פקיד התביעות בהליכי גביה.

התובעת טענה, כי חוק ההתיישנות חל על תביעות של המוסד לביטוח לאומי, וכי חלף זמנה של הלכת דבורה כרמלי[3] שנתקבלה בשנות השבעים, בייחוד לאחר חקיקתו של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. היא טענה עוד, כי היחסים בין המבוטח לבין המוסד לביטוח לאומי הם יחסים חוזיים ולא יחסים במשפט פומבי, זאת בשל העדר השוויון בין תביעות מבוטחים נגד המוסד לביטוח לאומי, שדינן להתיישן, לעומת תביעות המוסד לביטוח לאומי נגד המבוטחים, שאינן מתיישנות.

מנגד, המוסד לביטוח לאומי טען, כי יש לדחות את התביעה וליישם את הלכת דבורה כרמלי משום שאין באותה הלכה כדי לפגוע בחוק היסוד. הוא טען עוד, כי חוק ההתיישנות אינו חל על תביעות המוסד לביטוח לאומי בכלל ועל דמי ביטוח בפרט, שכן גביית החוב אינה נעשית בהליך משפטי אזרחי, אלא על פי פקודת המסים (גבייה).

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת פסק, כי אין מקום להחיל את הלכת דבורה כרמלי, והמוסד לביטוח לאומי מנוע מלתבוע חוב בגין דמי ביטוח לתקופה העולה על שבע השנים הקבועות בחוק ההתיישנות.

בהלכת כרמלי נפסק, כי היחסים שבין הביטוח הלאומי לבין המבוטחים הינם יחסים במשפט פומבי, ולא יחסים חוזיים בין מבטח מסחרי לבין מבוטחים. מהגדרת היחסים ככאלה, נגזר, כי חוק ההתיישנות אינו חל על תביעות של המוסד לביטוח לאומי, היות וחוק ההתיישנות חל על תביעת חוב אזרחי ולא על חוב במישור המנהלי. טעם נוסף לקביעה זו, היה שהחוב מהווה למעשה מס וגבייתו מתבצעת מכוח פקודת המסים (גביה) .

בית הדין סטה מהלכת כרמלי והחיל את הלכת נעמה נסייר[4] שניתנה על ידי בית המשפט העליון מספר ימים לפני פסק הדין לבנה חג'ג', היות, ולגישתו, הלכת נעמה נסייר שעסקה בשאלת זכותו של חייב להעלות טענת התיישנות כנגד חוב שנוצר כלפי רשות מקומית, יש בה כדי להשפיע על הלכת כרמלי.

בהלכת נעמה נסייר, עלתה טענת התיישנות כנגד חוב ארנונה כלפי רשות מקומית, שהוא חוב מנהלי, שגבייתו כפופה לפקודת המסים (גביה). בית המשפט קיבל את טענת החייב לפיה ההליך המנהלי מאפשר לו להעלות טענת התיישנות, וכי על הרשות המנהלית לעמוד במסגרת פרק הזמן שנקבע לה בחוק ההתיישנות. זאת, משום שכל הרציונאלים העומדים ביסוד טענת ההתיישנות כוחם יפה גם בתביעת חוב כלפי רשות מינהלית.

מכאן, בית הדין הסיק, כי היות ופקודת המסים (גביה) חלה על גבית דמי ביטוח כאילו היו מס, הרי חוק ההתיישנות חל גם על תביעת חוב כלפי המוסד לביטוח לאומי שהוא רשות מנהלית.

בית הדין לא הסתפק ביישום הלכת נעמה נסייר על המקרה שהובא בפניו, אלא הוא בחן עוד, האם קיים הבדל בין סוגי הרשויות המנהליות, קרי, בין רשות מקומית לבין המוסד לביטוח לאומי בשל ייחודו ואופיו הסוציאלי. מסקנתו הייתה, כי אין הבדל של ממש בין השניים. זאת משום שהמס נועד במהותו לרווחת התושבים המחויבים בתשלומו.

בית הדין הוסיף, כי אומנם ישנה פגיעה באינטרס הציבורי בכך שפוטנציאל גביית המס לא ממומש במלואו, אולם שיקולי היציבות והוודאות המושגים בהחלת עקרון ההתיישנות גוברים על עוצמת הפגיעה באינטרס הציבורי.

כידוע, טענת ההתיישנות הינה טענה דיונית ולא טענה מהותית, קרי, העלאת הטענה מונעת גביית החוב אך אין היא מבטלת אותו או מתייחסת אליו כאילו שולם. מנקודת מבט זו, יש לבחון כיצד תשפיע תוצאת פסק הדין על זכויות המבוטח לגמלה.

תחילה, יש לציין, כי סעיף 366 לחוק הביטוח הלאומי מתיר הפחתת סכום הגמלה המשולמת למבוטח עד כדי שלילתה, כאשר במעמד תביעת הגמלה נמצא התובע חייב בדמי ביטוח, ותקופת הפיגור בתשלום עלתה על התקופות המנויות בסעיף. מכאן, שהנפקות המעשית של פסק הדין הינה פגיעה קשה בזכותו של המבוטח לגמלה, כמו גמלת נכות, גמלת פגיעה בעבודה או קצבת זקנה.

3. סעיף 363א לחוק

סעיף 363א לחוק קובע:

"[5]363א. דרישה לתשלום חוב דמי ביטוח בתוך שבע שנים

(א) בתוך שבע שנים, לכל היותר, מהמועד לתשלום דמי ביטוח כהגדרתם בסעיף 364(ב), ישלח המוסד לחייב בתשלומם דרישה לתשלום חוב באמצעות הדואר; לא נשלחה דרישה לתשלום החוב בתקופה כאמור, ואם נשלחה - לא ננקטו הליכי גבייה לפי פקודת המסים (גבייה), או לא בוצע קיזוז בתוך שבע שנים ממועד הדרישה, לא ייגבו דמי הביטוח וכל חוב הנצמח מהם מהחייב בתשלומם, לרבות בדרך של קיזוז, ואי־תשלומם לא יפגע בזכויות לקצבה או לגמלה, על אף הוראות כל דין אחר.

(ב) חלה חובת דיווח לפי סעיף 355 או חובת רישום לפי סעיף 379 שלא קוימה במועדה לגבי התקופה שבעדה נדרשים דמי הביטוח, למעט בנסיבות כאמור בסעיף 380(ב), תתחיל התקופה האמורה בסעיף קטן (א) -

(1) מהמועד שבו קוימה החובה או ממועד קבלת מידע לעניין החבות בדמי הביטוח לפי סעיף 384א, לפי המוקדם;

(2) לעניין מי שחלות לגביו הוראות בדבר שומה סופית של הכנסה וקביעת השומה הסופית חלה במועד מאוחר מהמועדים האמורים בפסקה (1) - ממועד קביעת השומה".

סעיף 363א לחוק נוסף לפרק טו העוסק בגביית דמי ביטוח לסימן ג' העוסק בתשלומים ודוחות והוא הוצמד לסעיף 363 העוסק במחיקת חוב דמי ביטוח[6].

כידוע, תקופת ההתיישנות הכללית לפי חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 היא 7 שנים[7].

מעת שחלפו מעל 7 שנים להתגבשות החוב או לדרישה שלו קמה החזקה שהחוב התיישן ועל המוסד הנטל לסתור חזקה זו על ידי הצגת דרישות תשלום שנשלחו בדואר בתוך תקופת 7 השנים האחרונות. אם נשלחו דרישות התשלום לפני מעל 7 השנים עדיין בידי המוסד להציג הוכחות על נקיטת הליכי גבייה לפי פקודת המסים (גבייה) בתוך תקופת 7 השנים האחרונות, או שבוצע קיזוז.

בהקשר זה יש לציין את המנגנון שבסעיף 366 לחוק הביטוח הלאומי להפחתת גמלה ולשלילתה מחמת פיגור. משעבר פיגור החוב את תקופת 7 השנים הוא לא יילקח בחשבון לאור הסיפא של סעיף 363א(א) לחוק שבו נאמר לגבי החובות הישנים כאמור שבפיגור ש"אי־תשלומם לא יפגע בזכויות לקצבה או לגמלה, על אף הוראות כל דין אחר."

4. תחילת מירוץ תקופת ההתיישנות

המועד שממנו יש למנות את תקופת ההתיישנות בת 7 השנים קבוע בסעיף 363א(ב) לחוק:

(1) מהמועד שבו קוימה חובת דיווח לפי סעיף 355 או חובת רישום לפי סעיף 379, או ממועד קבלת מידע לעניין החבות בדמי הביטוח לפי סעיף 384א, לפי המוקדם;

(2) לעניין מי שחלות לגביו הוראות בדבר שומה סופית של הכנסה וקביעת השומה הסופית חלה במועד מאוחר מהמועדים האמורים בפסקה (1) - ממועד קביעת השומה.

בסעיף 355 הוסמך השר לקבוע מועדי דיווח על ידי מבוטחים שונים: מבוטח שחייב להגיש דוח על הכנסה, מי שחייב להגיש דוח על שכ"ע ופנסיה מוקדמת וקבלן החייב בדיווח עבור קבלני המשנה שלו.

5. התיישנות חוב מס

שאלה הנגזרת מהתיישנות חוב דמי ביטוח לאומי וראינו שבעניין נעמה נסייר התיישן גם חוב ארנונה, היא, האם ניתן להחיל את חוק ההתיישנות על חוב שנוצר כלפי רשות המסים.

אם נלך בהתאם לדרך שהותוותה בהלכת נעמה נסייר ונבחן את הסוגיה מנקודת מבט תכליתו של מוסד ההתיישנות נמצא, כי הרציונאלים שעומדים ביסוד חוק ההתיישנות, כגון: הקושי של האזרח בשמירת ראיותיו, או הצורך שלו בוודאות תקציבית והעמדתו בסיכון של תביעה ללא מגבלת זמן. גם השיקול של אינטרס הציבור באי העסקת מערכות השלטון בחובות ישנים, תקפים גם לעניין חוב מס. כמו כן, נראה כי עוצמת הפגיעה באינטרס הציבורי כשהמס לא נגבה במלואו, אינו עומד כנגד שיקולי היציבות והוודאות המושגים בהחלת תקופת ההתיישנות האזרחית על תביעות רשות המסים.

באשר לחוב מס יש להבחין בין חוב מס שנקבע בהליכים עם פקיד השומה לבין חוב מס שנקבע בפסק דין. סעיף 21 לחוק ההתיישנות קובע, כי תקופת ההתיישנות לגבי פסק דין הינה 25 שנים. דהיינו, נישום שחבותו במס נקבעה במסגרת ההליכים שנוהלו אצל פקיד השומה, ולא נדרש לשלמו, יהיה כפוף לתקופת התיישנות בת 7 שנים. לעומת זאת, נישום שחבות המס שלו נקבעה בפסק דין, ההתיישנות לגביו תהיה לתקופת של 25 שנים.

6. מועד התחילה והתחולה של סעיף 363א לחוק

תחילת תיקון 159 לחוק וסעיף 363א לחוק מיום 1.1.15 על תשלום דמי ביטוח שהמועד לתשלומם או המועדים החלופיים לתשלומם לפי סעיף 363א(ב) לחוק (להלן - המועדים החלופיים לתשלום), לפי העניין, הם מ-1.1.15. כך גם על דמי ביטוח שביום התחילה (1.1.15) טרם חלפו 7 שנים מהמועד לתשלומם או מהמועדים החלופיים לתשלומם, לפי העניין. לעניין תשלום דמי ביטוח שביום 1.1.15 חלפו שבע שנים וטרם חלפו שש עשרה שנים מהמועד לתשלומם או מהמועדים החלופיים לתשלומם, לפי העניין, המוסד ישלח לחייב בתשלומם, עד 30.6.16, דרישה לתשלום חוב באמצעות הדואר; לא נשלחה דרישה לתשלום החוב, לא ננקטו הליכי גבייה לפי פקודת המסים (גבייה) או לא בוצע קיזוז עד המועד האמור, לא ייגבו דמי הביטוח וכל חוב הנצמח מהם מהחייב בתשלומם, לרבות בדרך של קיזוז, ואי תשלומם לא יפגע בזכויות לקצבה או לגמלה, על אף הוראות כל דין אחר.

7. דוגמאות

דוגמא א': התיישנות חוב כעבור שבע שנים - קטיעת מרוץ ההתיישנות [סעיף 363א לחוק]

נישום עצמאי החל פעילותו ונרשם כדין במוסד לביטוח לאומי לפי סעיף 379 ולפי תקנות הביטוח הלאומי (רישום), התשכ"ג-1963. הוא הגיש כל דוחותיו למס הכנסה במועד. המוסד לביטוח לאומי קיבל מידע ממס הכנסה על הכנסותיו בהתאם לסעיף 384א לחוק. מאז קיבל המוסד את המידע ממס הכנסה חלפו 10 שנים. עתה גילה המוסד שחוב דמי ביטוח מאותה תקופה טרם שולם. מאז ועד היום לא נגבה חוב דמי הביטוח.

נדרש:

א. האם לפי תיקון 159 לחוק הביטוח הלאומי חלה התיישנות על חוב דמי הביטוח כאשר לא נשלחה דרישה לגבי החוב?

ב. האם לפי תיקון 159 לחוק הביטוח הלאומי חלה התיישנות על חוב דמי הביטוח כאשר נשלחה דרישה לגבי החוב?

ג. חוב דמי הביטוח התקזז בשנה השישית מיום דרישת החוב כנגד גמלה והמוסד חזר ודרש את החוב (לאחר שהחזיר את הגמלה שקוזזה) בשנה השמינית. האם חוב דמי הביטוח התיישן?

פתרון

א. לפי סעיף 363א לחוק חלה התיישנות על חוב דמי ביטוח שלא היתה דרישה לגביו במשך מעל 7 שנים.

ב. כאשר נשלחה דרישה לגבי החוב ולא ננקטו הליכי גבייה לפי פקודת המסים (גבייה), אסור למוסד לביטוח לאומי לגבות את החוב מחמת ההתיישנות. כלומר, גם נקיטת הליכי גבייה עוצרת את מירוץ ההתיישנות, אולם אם גם אלו לא ננקטו, מתיישן חוב דמי הביטוח.

ג. גם קיזוז חוב כנגד גמלה עוצר את מירוץ ההתיישנות. לכן, במקרה זה לא חלה התיישנות עם דרישת החוב בשנה השמינית משום שחוב דמי הביטוח התקזז כבר בשנה השישית.

דוגמא ב': התיישנות חוב כעבור שבע שנים - קיזוזו כנגד גמלאות [סעיפים 363א ו-366 לחוק]

בעוד חודש יתיישן חוב דמי הביטוח של יעקב. דא עקא, שהוא חושש מהאפשרות שהמוסד לביטוח לאומי יקזז את החוב מקצבת הזקנה שהוא מקבל מהמוסד.

נדרש: האם חששו של יעקב מוצדק?

פתרון

אמנם סעיף 366(א) לחוק הביטוח הלאומי[8] מאפשר למוסד לקזז גמלת זקנה וגמלאות אחרות כמפורט בסעיף כנגד חוב דמי ביטוח, אולם סעיף 363א(א) סיפא לחוק מסייג זאת בהאי לישנא: "...ואי תשלומם לא יפגע בזכויות לקצבה או לגמלה, על אף הוראות כל דין אחר". במקרה זה הדין האחר הוא סעיף 363א לחוק אשר גובר על סעיף 366 לחוק.

דוגמא ג': התיישנות מכוונת של חוב דמי ביטוח [סעיף 363א(ב) לחוק]

כבר עברו מעל 10 שנים מאז סיים חזי להעסיק את עובדיו. הוא לא רשם אף אחד מעובדיו, לא ניכה מהם דמי ביטוח לאומי ועתה הוא סבור שחוב דמי הביטוח התיישן משום שחלפו מעל 7 שנים.

נדרש: האם חוב דמי הביטוח בגין העסקת העובדים התיישן?

פתרון

מובן שלא חלה התיישנות כדי שהעבריין לא יצא נשכר. סעיף 363א(ב)(1) לחוק קובע שמירוץ ההתיישנות יתחיל מהיום שבו קוימה חובת הדיווח לפי סעיף 355 לחוק הכולל בתוכו בפיסקה (א)(2) דוח שאדם חייב להגיש על שכר עבודה ששילם למי שבעדו הוא חייב בתשלום דמי ביטוח. גם סעיף 379 לחוק, יחד עם תקנה 12 לתקנות הביטוח הלאומי (רישום), התשכ"ג-1963, מטילים חובת רישום של מעביד שחזי לא עמד בו. לפיכך, כאמור, לא חלה כל התיישנות.

דוגמא ד': תחילה ותחולה של סעיף 363א

נא לציין האם חלה התיישנות חוב דמי ביטוח במקרים הבאים ונמק.

א. ביום 1.1.16 חלפו 10 שנים לחוב דמי ביטוח.

ב. ביום 1.1.17 חלפו 10 שנים לחוב דמי ביטוח.

ג. ביום 25.5.16 התקבלה דרישה לתשלום חוב דמי ביטוח שחלפו 14 שנה מהמועד לתשלומו.

ד. ביום 25.5.16 התקבלה דרישה לתשלום חוב דמי ביטוח שחלפו 16 שנה מהמועד לתשלומו.

פתרון

א. טרם חלה התיישנות, אף שחלפו למעלה משבע שנים מהמועד לתשלום החוב. הואיל וטרם חלפו 16 שנים מהמועד לתשלומם ולמוסד יש עדיין אפשרות לשלוח דרישת תשלום עד 30.6.16.

ב. חלה התיישנות אם עד 30.6.16 המוסד לביטוח לאומי לא דרש את תשלום חוב דמי הביטוח.

ג. על פי הוראות התחילה והתחולה טרם התיישן החוב, משום שעד 30.6.16 רשאי המוסד לדרוש תשלום. המבוטח יכול לטעון שחלה התיישנות לפי פסק דין לבנה חג'ג'.

ד. במקרה זה חלה התיישנות, כי חלפו 16 שנה ממועד התשלום.


[1]    תיקון 159 לחוק - ס"ח 2464 התשע"ד 6.8.14, 659.

[2] ב"ל (נצ') 3142-09 לבנה חג'ג' נ' המוסד לביטוח לאומי (8.7.2010 ), האתר המשפטי מסטקס.

[3]    דב"ע לה/0-22 המוסד לביטוח לאומי נ' דבורה כרמלי (30.6.75), פד"ע ו' 371 ובאתר המשפטי מסטקס.

[4]    רע"א 187/05 נעמה נסייר נ' עיריית נצרת עילית (20.6.10). האתר המשפטי מסטקס.

[5]    תחילה מ-1.1.15 על תשלום דמי ביטוח שהמועד לתשלומם או המועדים החלופיים לתשלומם לפי סעיף 363א(ב) לחוק (להלן - המועדים החלופיים לתשלום), לפי העניין, הם מ-1.1.15, וגם על דמי ביטוח שביום התחילה טרם חלפו 7 שנים מהמועד לתשלומם או מהמועדים החלופיים לתשלומם, לפי העניין. לעניין תשלום דמי ביטוח שביום 1.1.15 חלפו שבע שנים וטרם חלפו שש עשרה שנים מהמועד לתשלומם או מהמועדים החלופיים לתשלומם, לפי העניין, המוסד ישלח לחייב בתשלומם, עד 30.6.16, דרישה לתשלום חוב באמצעות הדואר; לא נשלחה דרישה לתשלום החוב, לא ננקטו הליכי גבייה לפי פקודת המסים (גבייה) או לא בוצע קיזוז עד המועד האמור, לא ייגבו דמי הביטוח וכל חוב הנצמח מהם מהחייב בתשלומם, לרבות בדרך של קיזוז, ואי־תשלומם לא יפגע בזכויות לקצבה או לגמלה, על אף הוראות כל דין אחר. (תיקון 159 - ס"ח 2464 התשע"ד 6.8.14, 659).

[6]    מחיקת חוב כאמור נוגעת למבוטח שנפטר בלי שקיימת מכוחו זכאות לגמלת שאירים או תלויים. במקרה זה (וגם במקרה שקיימת מכוחו זכאות לגמלת שאירים או תלויים, לפי שיקול דעת המוסד), לא יהיה המוסד זכאי לגבות כל חוב של דמי ביטוח שהמבוטח שנפטר חייב בהם בעד עצמו.

[7]    סעיף 5 לחוק ההתיישנות קובע:

"5. הזמן להתיישנות

התקופה שבה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה תובענה (להלן - תקופת ההתיישנות) היא -

(1) בשאינו מקרקעין - שבע שנים;

(2) במקרקעין - חמש-עשרה שנה; ואם נרשמו בספרי האחוזה לאחר סידור זכות קנין לפי פקודת הקרקעות (סידור זכות הקנין) - עשרים וחמש שנה."

[8]    סעיף 366 לחוק הביטוח הלאומי קובע:

"366. הפחתת גמלה ושלילתה מחמת פיגור

(א) קרה המקרה המזכה לגמלה וקיים אותה שעה חוב של דמי ביטוח והפיגור בתשלומו הוא בעד תקופה העולה על 12 חודשים, ינהגו כך:

(1) בפיגור שאינו עולה על 18 חודשים - תשולם הגמלה פחות רבע;

(2) בפיגור העולה על 18 חודשים ואינו עולה על 36 חודשים - תשולם הגמלה פחות חצי;

(3) בפיגור העולה על 36 חודשים - לא תינתן גמלה לא בכסף ולא בעין.

(ב) האמור בסעיף קטן (א) לא יחולו על -

(1) הטבות לפי סעיף 9;

(2) גמלאות לפי סעיפים 42, 49, 57, 62, 66, 143, 144, 254, 265, 266 ו-267;

(3) על גמלאות לפי פרק ה' [נפגעי עבודה] כשחובת תשלום דמי ביטוח נפגעי עבודה אינה חלה על המבוטח בעת קרות המקרה המזכה לגמלה;

(4) גמלאות לפי פרקים י' [סיעוד], י"ב [משרתים במילואים] ו-י"ג [מתנדבים];

(5) הענקות לפי סעיף 387.

(ג) היה אדם מבוטח תקופה העולה על עשר שנים, יוארכו התקופות האמורות בסעיף קטן (א) בחודשיים לכל שנה שמעל עשר השנים האמורות ובלבד שלא יעלו על 60 חודשים.

(ד) פיגור בתשלום דמי ביטוח, שמועד תשלומם חל תוך 90 הימים שלפני קרות המקרה המזכה לגמלה, לא ייחשב כפיגור לעניין סעיף קטן (א).

(ה) פיגור בתשלום סכום דמי ביטוח שאינו עולה על 15% מהשכר הממוצע, כפי שהוא ביום קרות המקרה המזכה לגמלה, לא ייחשב כפיגור לעניין סעיף קטן (א)."

הרשמו לרשימת התפוצה ותהנו מחומרים מקצועיים חינם ישירות למייל - לחצו כאן!

למאמרים נוספים של המחבר לחץ כאן



תגיות של המאמר:


מאמרים
אודות כותב המאמר
מאמרים
מאמרים המכון למסים וליעוץ כלכלי בע"מ
הוצאה לאור של ספרות מקצועית במסים ומאגר מידע אינטרנטי מסטקס בעריכת מנחם כהן
לעיון בספרות המקצועית הכנס לאתר שלנו


מאמרים
מאמרים אחרונים בנושא ביטוח לאומי מאמרים נוספים של מנחם כהן, עו"ד (רו"ח) כלכלן ומוסמך למנהל עסקים מאמרים נצפים ביותר בנושא ביטוח לאומי  
מאמרים פיצוי כספי לסובלים מפמפיגוס וולגריס מאמרים
יובל סמרה, עורך דין לא פעם, משרדנו נתקל במקרים בהם הוועדה הרפואית בחרה להעניק לחולים במחלה זו נכות שאינה משקפת את מצבם האמיתי, או התאימה להם דרגת נכות רפואית מפריט ליקוי אחר בשיעור מופחת בהרבה. אז מה כדאי לעשות ?
מאת: יובל סמרה, עורך דין
פורסם ב: 13/08/2013
קטגוריה: ביטוח לאומי
צפיות: 1223
מאמרים קצבת זקנה - הארכת התקופה אשר ניתן לדרוש רטרואקטיבית. מאמרים
יוסי רובין מאמר זה מפרט את הדין הקודם בעניין סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי התשנ"ה 1995. סעיף זה דן בתקופה הרטרואקטיבית אותה יכול אזרח לתבוע בגין קצבת זקנה.עד לתיקון מס' 133 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה – 1995 (להלן:"התיקון לחוק"), המועד להגשת תביעת גמלת כסף והתקופה שבעדה שולם קצבת זקנה הייתה תוך 12 חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה. כיום התיקון לחוק מאפשר הגשת תביעה לתקופה של 48 חודשים מהים שנוצרה העילה/ הוגשה התביעה
מאת: יוסי רובין
פורסם ב: 24/01/2012
קטגוריה: ביטוח לאומי
צפיות: 1300
מאמרים קצבת נכות לחולי קרוהן מאמרים
יובל סמרה, עורך דין מחלת קרוהן, הינה מחלה אוטואימונית ( מחלת חיסון עצמי ) דלקתית כרונית, אשר פוגעת במערכת העיכול.ברוב המקרים המחלה תוקפת את המעי הגס והמעי הדק, אך היא עלולה להופיע בכל חלקי מערכת העיכול מהפה ועד לפי הטבעת ולעיתים לפגוע באברים חיוניים אחרים ולהותיר את החולה עם מוגבלות תפקודית קשה
מאת: יובל סמרה, עורך דין
פורסם ב: 12/12/2011
קטגוריה: ביטוח לאומי
צפיות: 2790
מאמרים קצבת נכות לחולי זאבת מאמרים
יובל סמרה, עורך דין מדובר במחלה מורכבת וקשה, שעשויה להתפתח לאט או לבוא בפתאומיות ומאופיינת בהתקפים בעלי דרגות חומרה שונות שיכולים להיעלם לאחר זמן או להישאר דרך קבע. בשל חומרתה הלוקים בה עלולים לסבול ממוגבלות תפקודית ניכרת, אשר עשויה להשפיעה על אורך חייהם התקין, הן בחיי היומיום והן בעבודתם
מאת: יובל סמרה, עורך דין
פורסם ב: 12/12/2011
קטגוריה: ביטוח לאומי
צפיות: 1833
מאמרים עם מה צריך להתמודד אחרי תאונת עבודה מאמרים
LinkShake - שיווק וקידום באינטרנט כולנו עובדים במקומות עבודה שונים ומשונים. לכל אחד מאיתנו יש תפקיד שאנחנו אמורים למלא לאורך הזמן. לרוב אנחנו עובדים לפי נהלים מסויימים שברוב המקרים נוצרו על מנת לשמור עלינו בטוחים מספיק אך לא תמיד זה מספיק. מדי פעם קורה שאנחנו נפצעים, נחבלים ואף יותר גרוע מכך.
מאת: LinkShake - שיווק וקידום באינטרנט
פורסם ב: 18/10/2011
קטגוריה: ביטוח לאומי
צפיות: 1703
מאמרים ייצוג בועדות רפואיות מאמרים
עו"ד אורי דלאל במאמר זה נפרט בקצרה אודות ועדות רפואיות, איך קובעים אחוזי נכות רפואיים, ערעורים על ועדות רפואיות, ייצוג על ידי עורכי דין בועדות רפואיות, הגשת תביעות לבית הדין ומימוש זכויות באופן אופיטמאלי.
מאת: עו"ד אורי דלאל
פורסם ב: 12/10/2011
קטגוריה: ביטוח לאומי
צפיות: 1348
מאמרים אם תלחם החוב לביטוח לאומי עשוי להעלם מאמרים
עו"ד מירב אפרים קיבלתם יום בהיר אחד מכתב מהמוסד לביטוח לאומי המודיע לכם כי עליכם להשיב לו סכום כסף נכבד מאחר והתברר כי תשלום הגמלאות לחשבון הבנק שלכם, לפני שנים נעשתה בטעות? מסתבר שהמקרה שלכם אינו מקרה פרטי.
מאת: עו"ד מירב אפרים
פורסם ב: 16/07/2011
קטגוריה: ביטוח לאומי
צפיות: 1760
מאמרים גמלת שמירת הריון מאמרים
עו"ד מירב אפרים בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, גמלת שמירת הריון משולמת כאשר אשה נעדרת מעבודתה בתקופת ההריון, בשל מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האשה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב.
מאת: עו"ד מירב אפרים
פורסם ב: 16/07/2011
קטגוריה: ביטוח לאומי
צפיות: 1507
מאמרים ביטוח לאומי – דע את זכויותיך מאמרים
מעראז מעראב אדם או עובד אשר נפגע מתאונה או מחלה, או שנקלע למצב של אובדן כושר עבודה או נכות יכול לפנות את הביטוח הלאומי על מנת לברר מהן הזכויות וההטבות המגיעות לו.
מאת: מעראז מעראב
פורסם ב: 16/06/2011
קטגוריה: ביטוח לאומי
צפיות: 1573
מאמרים תנאי הזכאות לקצבת נכות כללית מאמרים
יובל סמרה, עורך דין ככלל, הזכאים לקצבת נכות הינם נכים תושבי ישראל ( לא עקרות בית ) שמלאו להם 18 שנים וטרם הגיעו לגיל פרישה.אישה שעבדה כשכירה או כעצמאית 12 חודשים רצופים או 24 חודשים לא רצופים בתקופה של 48 חודשים שקדמו להגשת התביעה או להפסקת העבודה אם היא הייתה לאחר הגשת התביעה
מאת: יובל סמרה, עורך דין
פורסם ב: 15/05/2011
קטגוריה: ביטוח לאומי
צפיות: 1705
מאמרים תיקון 48 לחוק מס ערך מוסף מאמרים
דיני מיסים מועד החיוב במס בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן - חוק מע"מ, או החוק) נקבע בפרק ו' לחוק בסעיפים 22-29. סעיף 22 נוגע למועד החיוב במכר טובין וקובע שמועד החיוב במס יהיה עם מסירת הטובין. אפשר שעם מסירת הטובין טרם התקבלה התמורה, אולם מאחר שמועד החיוב כבר חל, יש להוציא חשבונית בתוך שבועיים בהתאם לסעיף 46(א) לחוק ולשלם את מס העסקאות בהתאם, אף אם טרם התקבלה התמורה. כלומר, יש קושי בתשלום מס עסקאות אצל העוסק המוכר באשראי.
מאת: מנחם כהן, עו"ד (רו"ח) כלכלן ומוסמך למנהל עסקים
פורסם ב: 14/04/2015
קטגוריה: דיני מיסים
צפיות: 318
מאמרים קבלת דירה - במתנה או בירושה? מאמרים
מקרקעין דירה בירושה סעיף 49ב(5) לחוק מיסוי מקרקעין, (שבח ורכישה), תשכ"ג-1963 (להלן - החוק) מעניק פטור במכירת דירה מזכה שקיבל המוכר בירושה בהתמלא כל התנאים הבאים: 1. המוכר הוא בן זוגו של המוריש או צאצא של המוריש, או בן זוגו של צאצא של המוריש.
מאת: מנחם כהן, עו"ד (רו"ח) כלכלן ומוסמך למנהל עסקים
פורסם ב: 11/09/2014
קטגוריה: מקרקעין
צפיות: 390
מאמרים הפחתה בשיטת המלאי בסיס מאמרים
מקרקעין למונח "מלאי בסיסי" לא נקבעה הגדרה מפורשת הן בפקודה והן בחשבונאות. בעקבות כישלונה של שיטת חישוב המלאי הבסיסי אשר הונהגה כאחת מהשיטות להערכת מלאי בחשבונאות ואימוץ השיטה לגבי נכסים מסוימים אחרים כקבוע בסיפא שבסעיף 17(3) לפקודה, נוצר מצב בו למונח "מלאי בסיסי" קיימים שני שימושים: האחד - על פי שיטת חישוב המלאי הבסיסי שנחלתו בעבר, והשני - על פי הסיפא שבסעיף 17(3) לפקודה המיושם לענין מס הכנסה, בעיקר.
מאת: מנחם כהן, עו"ד (רו"ח) כלכלן ומוסמך למנהל עסקים
פורסם ב: 26/08/2014
קטגוריה: מקרקעין
צפיות: 354
מאמרים פתרון שאלה בנושא קניין רוחני מתוך בחינת יועצי מס 1/2014 מאמרים
קניין רוחני וזכויות יוצרים מר ברד פיתח שיטה חדשה לאחסון כלים וסחורות במדפים דקורטיביים נשלפים. את הפיתוח רשם כפטנט במספר מדינות בעולם. מר ברד השכיר את זכויות השימוש בשיטת האחסון למספר בתי קפה מלקוחותיו
מאת: מנחם כהן, עו"ד (רו"ח) כלכלן ומוסמך למנהל עסקים
פורסם ב: 26/08/2014
קטגוריה: קניין רוחני וזכויות יוצרים
צפיות: 304
מאמרים היבטי מס בניסוח חוזי מקרקעין מאמרים
מקרקעין במכירת מקרקעין חלים מסים שונים. חשוב שהצדדים להסכם המכר ובאי כוחם יכירו את ההיבטים השונים של דיני המסים ואת השלכותיהם על העסקה ועל הצדדים לה. לכל הפחות, על הצדדים להסכם המכר לוודא כי יש בידם את התשובות לשאלות הבאות:
מאת: מנחם כהן, עו"ד (רו"ח) כלכלן ומוסמך למנהל עסקים
פורסם ב: 26/08/2014
קטגוריה: מקרקעין
צפיות: 290
מאמרים התיישנות חוב ביטוח לאומי לאחר 7 שנים מאמרים
ביטוח לאומי תיקון 159 לחוק הביטוח הלאומי סעיף 363א לחוק הביטוח הלאומי הוסף בתיקון 159 לחוק הביטוח הלאומי[1] (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן - החוק, או חוק הביטוח הלאומי).
מאת: מנחם כהן, עו"ד (רו"ח) כלכלן ומוסמך למנהל עסקים
פורסם ב: 26/08/2014
קטגוריה: ביטוח לאומי
צפיות: 1106
מאמרים גילוי מרצון מאמרים
מס הכנסה המונח "גילוי מרצון" מוסדר בנהלים ולא בחוק. ביום 10.4.05, פורסם על ידי רשות המסים נוהל גילוי מרצון ("הנוהל הקבוע").נוהל זה עסק בתנאים שבהם תינתן על ידי רשות המסים ופרקליטות המדינההתחייבות להימנע מנקיטת הליכים פליליים כלפי נישום שיפנה לרשות המסיםוייזום גילוי עבירות של השמטת הכנסות או נכסים, ניהול ספרים כוזבים,התחמקות ממס בעסקים ועסקאות בארץ ובחו"ל ועבירות בקשר ליבוא וליצוא.
מאת: מנחם כהן, עו"ד (רו"ח) כלכלן ומוסמך למנהל עסקים
פורסם ב: 26/08/2014
קטגוריה: מס הכנסה
צפיות: 354
מאמרים ביטוח לאומי – דמי מילואים מאמרים
שירה אלה האם אתה יוצא למילואים? או שמא חזרת ממילואים? דע שהנך זכאי לקבלת דמי מילואים על ידי ביטוח לאומי. לשם קבלת דמי מילואים, יש להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי.
מאת: שירה אלה
פורסם ב: 11/11/2010
קטגוריה: ביטוח לאומי
צפיות: 3152
מאמרים קצבת נכות לחולי קרוהן מאמרים
יובל סמרה, עורך דין מחלת קרוהן, הינה מחלה אוטואימונית ( מחלת חיסון עצמי ) דלקתית כרונית, אשר פוגעת במערכת העיכול.ברוב המקרים המחלה תוקפת את המעי הגס והמעי הדק, אך היא עלולה להופיע בכל חלקי מערכת העיכול מהפה ועד לפי הטבעת ולעיתים לפגוע באברים חיוניים אחרים ולהותיר את החולה עם מוגבלות תפקודית קשה
מאת: יובל סמרה, עורך דין
פורסם ב: 12/12/2011
קטגוריה: ביטוח לאומי
צפיות: 2790
מאמרים האם אתה זכאי לשירותים מיוחדים ? מאמרים
יובל סמרה, עורך דין שירותים מיוחדים מוגדרים כשירותים לטיפול אישי במבוטח ולעזרת בית לשירותו האישי ולמשק ביתו, ומסדיר את המסגרת החוקית בדבר זכויותיהם של מבוטחים לקבלת קצבת שירותים מיוחדים. האם כל אחד שנפסקה לו קצבת נכות כללית זכאי לשירותים מיוחדים ?
מאת: יובל סמרה, עורך דין
פורסם ב: 15/05/2011
קטגוריה: ביטוח לאומי
צפיות: 2482
מאמרים מיהו נכה נזקק לפי הביטוח הלאומי? מאמרים
עו"ד מירב אפרים נפגע עבודה אשר נקבעה לו נכות זמנית, ואין ביכולתו באותה תקופה לעבוד בשל הפגיעה ואין לו מקורות הכנסה אחרים, רשאי להגיש תביעה להכרה "כנכה נזקק" בהתאם לתקנה 18א' לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה ), התשט"ז-1956. ככל שתאושר תביעתו, יוכל הנפגע להינות מהגדלת נכותו הזמנית ל-100% למשך תקופה מירבית של ארבעה חודשים.
מאת: עו"ד מירב אפרים
פורסם ב: 07/02/2011
קטגוריה: ביטוח לאומי
צפיות: 2472
מאמרים סעיף 315(1) - ביטול חוב לביטוח הלאומי מאמרים
עו"ד מירב אפרים בהתאם לסעיף 315(1) לחוק הביטוח הלאומי, "שילם המוסד, בטעות או שלא כדין, גמלת כסף או תשלום אחר לפי חוק זה או לפי כל דין אחר" רשאי הוא לנכות את הסכומים ששילם כאמור מכל תשלום שיגיע ממנו למבוטח.
מאת: עו"ד מירב אפרים
פורסם ב: 14/11/2009
קטגוריה: ביטוח לאומי
צפיות: 2225
מאמרים קביעת דרגת אי כושר מאמרים
יובל סמרה, עורך דין ככלל, קצבת נכות משתלמת למי שעקב מחלה או בעיה רפואית איננו יכול לעבוד. שעל מנת לדון בדרגת אי כושרו של המבוטח, נדרש תחילה כי הוא יעמוד בתנאים הקבועים בחוק בנוגע לגובה הנכות הרפואית הצמיתה המזכה.
מאת: יובל סמרה, עורך דין
פורסם ב: 15/05/2011
קטגוריה: ביטוח לאומי
צפיות: 2050
מאמרים קצבת נכות לחולי זאבת מאמרים
יובל סמרה, עורך דין מדובר במחלה מורכבת וקשה, שעשויה להתפתח לאט או לבוא בפתאומיות ומאופיינת בהתקפים בעלי דרגות חומרה שונות שיכולים להיעלם לאחר זמן או להישאר דרך קבע. בשל חומרתה הלוקים בה עלולים לסבול ממוגבלות תפקודית ניכרת, אשר עשויה להשפיעה על אורך חייהם התקין, הן בחיי היומיום והן בעבודתם
מאת: יובל סמרה, עורך דין
פורסם ב: 12/12/2011
קטגוריה: ביטוח לאומי
צפיות: 1833
מאמרים זכאות לנכות כללית מאמרים
עו"ד מירב אפרים מי שעקב מצבו הרפואי איבד את כושרו להשתכר, עשוי להיות זכאי, בהתקיים תנאים מסויימים לקצבת נכות כללית מהמוסד לביטוח לאומי. אחוז הנכות הרפואית וכן שיעור אבדן ההשתכרות, נקבעים ע"י הוועדות השונות הפועלות מכח חוק הביטוח הלאומי.
מאת: עו"ד מירב אפרים
פורסם ב: 03/10/2010
קטגוריה: ביטוח לאומי
צפיות: 1805
מאמרים אם תלחם החוב לביטוח לאומי עשוי להעלם מאמרים
עו"ד מירב אפרים קיבלתם יום בהיר אחד מכתב מהמוסד לביטוח לאומי המודיע לכם כי עליכם להשיב לו סכום כסף נכבד מאחר והתברר כי תשלום הגמלאות לחשבון הבנק שלכם, לפני שנים נעשתה בטעות? מסתבר שהמקרה שלכם אינו מקרה פרטי.
מאת: עו"ד מירב אפרים
פורסם ב: 16/07/2011
קטגוריה: ביטוח לאומי
צפיות: 1760
מאמרים התיישנות חוב בדמי ביטוח למוסד לביטוח לאומי מאמרים
עו"ד מירב אפרים חוק ההתיישנות חל אף על חובות בדמי ביטוח למוסד לביטוח לאומי, אף אם החוב נגבה מכח פקודת המיסים (גבייה). המוסד לביטוח לאומי מנוע מלתבוע חוב בגין דמי ביטוח לתקופה העולה על 7 שנים, כקבוע בחוק ההתיישנות.
מאת: עו"ד מירב אפרים
פורסם ב: 19/07/2010
קטגוריה: ביטוח לאומי
צפיות: 1716
מאמרים

מאמרים
מאמרים
מאמרים
מעוניין לפרסם את מאמריך בחינם? מעוניין להגיע בקלות ללקוחות וקולגות פוטנציאליים? הרשם עכשיו ופרסם מאמרים.
כללי:
תנאי שימוש באתר
הנחיות העורכים
מדוע לפרסם מאמרים?
 
 
אתר נבנה על ידי סייטמאסטר בע"מ - בניית אתרים מקצועית וקידום אתרים במנועי חיפוש.