מאמרים
מאמרים
maker.co.il מאמרים שלום אורח
יום שלישי 19 נובמבר 2019 מאמרים
מאמרים
מאמרים
מאמרים דף הבית מאמרים מאמרים מאמרים כותבי מאמרים מאמרים פרסם מאמר מאמרים צור קשר מאמרים
מאמרים כניסה | הרשמה מאמרים
מאמרים
מאמרים
פרסום מאמרים חינם > מאמרים > חוק ומשפט > מקרקעין > שוד הקרקעות הגדול של שרון ושות' מאמרים
מאמרים
מאמרים
מאמרים
כל הקטגוריות
זוגיות ואהבה
אהבה
דייטנינג והיכרויות
ייעוץ וטיפול זוגי
זוגיות ואהבה - אחר
מאמרים
אוכל ומתכונים
אוכל אורגני
אוכל חגיגי
אירוח, אירועים וסדנאות
בשר ודגים
יין ומשקאות
ירקות וסלטים
מאכלי חלב
מאפים ופסטות
מנות אחרונות
מנות עיקריות ותוספות
מנות ראשונות ומרקים
מסעדות, קייטרינג ומשלוחים
אוכל ומתכונים - אחר
מאמרים
אומנות,בידור ופנאי
אמנות פלסטית
טלוויזיה וקולנוע
מוזיאונים וגלריות
מוסיקה ובידור באירועים
מוסיקה וריקוד
ספרות שירה וכתיבה יוצרת
פנאי ומשחקים
צילום
תחביבים
תיאטרון
אומנות, בידור ופנאי - אחר
מאמרים
אופנה, יופי וטיפוח
אופנה
איפור
ביגוד ואיפור לחתונה ואירועים
הסרת שיער
טיפול בעור
עיצוב שיער
קוסמטיקה
אופנה טיפוח ויופי - אחר
מאמרים
אימון אישי - Coaching
NLP
אימון ביחסים בין אישיים
אימון בקבלת החלטות
אימון ליצירת שינוי
אימון משפחה וזוגיות
אימון קריירה ועסקים
על אימון ומאמנים
אימון אישי- coaching - אחר
מאמרים
ביטוח
ביטוח בריאות וביטוח סיעודי
ביטוח חיים
ביטוח כללי
ביטוח לאומי
ביטוח משכנתא
ביטוח פנסיוני
ביטוח רכב ורכוש
ביטוח אחר
מאמרים
בית, שיפוצים ובנייה
אביזרים, ריהוט ומוצרי חשמל
אדריכלות
בנייה ושיפוץ
בריכות שחייה ונוי
גינון
הדברת מזיקים
הובלה ומעבר דירה
מיזוג וחימום
עיצוב פנג שואי
עיצוב פנים
רכישת ומכירת דירה
תחזוקה נכונה ושימור
בית , שיפוצים ובנייה - אחר
מאמרים
בריאות ורפואה
אורתופדיה ופיזיותרפיה
ארומתרפיה פרחי באך
בריאות גברים
בריאות הנפש
בריאות העור
בריאות העין
בריאות הפה והלסת
בריאות ורפואה-אחר
בריאות תינוקות, ילדים ומתבגרים
דיאטה ותזונה
הפרעות קשב וריכוז
מחלות והתמודדות
מניעה וטיפולים
ניתוחים פלסטיים וטיפולי יופי
נשים, הריון ולידה
נשירת שיער
סרטן
רופאים ומטפלים
רפואה
רפואה כללית
רפואה משלימה ואלטרנטיבית
רפואה סינית
שינה
מאמרים
הודעות לעיתונות
אינטרנט ומחשבים
עסקים, מימון וכספים
צבא וביטחון
הודעות לעיתונות - אחר
מאמרים
חברה ומדינה
איכות הסביבה
אקטואליה
דמוקרטיה, שלטון ופוליטיקה
דת ומדינה
זהות וזכויות הפרט
כלכלה וחברה
מגדר ומעמד האישה
צבא וביטחון
צדק חברתי
שואה ותקומה
תקשורת המונים
חברה ומדינה - אחר
מאמרים
חוק ומשפט
אזרחי
גירושין
דיני בנקאות
דיני חברות
דיני ירושה
דיני מיסים
דיני משפחה
דיני עבודה
דיני רשת
דיני תיירות
דיני תעבורה
הגירה ואשרות
החוק וחוקי התורה
הליכים משפטיים
חוק ומשפט -אחר
חקירות פרטיות
מקרקעין
נזיקין ורשלנות רפואית
עורך הדין והלקוח
פלילי
קניין רוחני וזכויות יוצרים
מאמרים
חינוך, לימודים וידע כללי
בתי ספר ומוסדות לימוד
הפרעות קשב וריכוז
חינוך ולימודים -אחר
חינוך ילדים ומתבגרים
חקר החלל
ידע כללי
לימוד עצמי
לימודים אקדמאיים
ליקויי למידה
מדע פופולרי
מדעי הרוח והחברה
מדעים מדוייקים
סדנאות ולימודי תעודה
מאמרים
כלי רכב
טיפולים ואחזקה
טרקטורונים
ליסינג השכרת רכב
מכוניות ורכבים כבדים
נהיגה ותאונות דרכים
רכב דו-גלגלי
שמאות ומוסכים
כלי רכב - אחר
מאמרים
כספים, מימון ומיסוי
אנשי מקצוע
בנקאות
הלוואות ומשכנתא
השקעות
כלכלת משק בית
כספים, מימון ומיסוי -אחר
מיסוי בינלאומי
מיסוי מקרקעין
מיסוי שוק ההון
מיסים כלליים
מס בולים
מס הכנסה
מס ערך מוסף
נדלן
ניהול חשבונות וביקורת
סיוע וקצבאות
פנסיה
מאמרים
מיחשוב, אינטרנט ועסקים מקוונים
אבטחת מידע
איחסון אתרים
אתרי משחקים
בניית אתרים
דיוור אלקטרוני
מחשבים
מיחשוב ארגוני
מסחר אלקטרוני
ניהול תוכן
עיצוב אתרים
עיצוב גרפי
עסקים מקוונים
פרסום ושיווק באינטרנט
ציוד טכנולוגי ואביזרים
קופירייטינג
קידום אתרים
שיווק באינטרנט
תוכנה
תרבות דיגיטלית
מיחשוב, אינטרנט ועסקים מקוונים - אחר
מאמרים
משפחה
אירועים וחתונות
אלימות במשפחה
גיל הזהב
גירושין
חיות מחמד
ילדים והורות
לידה ואמהות
משפחה - אחר
מאמרים
ספורט וכושר גופני
אומנויות לחימה
אימונים וכושר
הרפייה וטיפולים
חדרי כושר ומאמנים
יוגה
כדורגל וכדורסל
ספורט אתגרי
ספורט תחרותי
שחייה וספורט ימי
ספורט וכושר גופני - אחר
מאמרים
עבודה וקריירה
בטיחות בעבודה
השמה
יחסי עובד מעביד
מציאת תעסוקה ומקצוע
ניהול כוח אדם ומשאבי אנוש
נשים וקריירה
עבודה בחו"ל
עבודה מהבית
קורות חיים
ראיונות ומבחני קבלה
עבודה וקריירה - אחר
מאמרים
עסקים ושיווק
אירועים עסקיים
אסטרטגיה
יבוא - יצוא
יזמות עסקית
יחסי ציבור
ייעוץ לעסקים ואימון עסקי
מחקרי שוק
מכירות
נותני שירותים לעסקים
ניהול
ניהול ידע
עיצוב ואחזקת העסק
עסקים בינלאומיים
עסקים והחוק
עסקים קטנים ובינוניים
פרסום, שיווק ומיתוג
רעיונות לעסקים
שרות ושימור לקוחות
תעסוקה (דרושים)
תקשורת
עסקים ושיווק - אחר
מאמרים
קניות וצרכנות
השוואת מחירים
מוצרים ואביזרים
מתנות
נותני שירותים
צרכנות וביקורת מוצרים
רהיטים
קניות וצרכנות - אחר
מאמרים
רוחניות ושפור עצמי
אסטרולוגיה ונומרולוגיה
גלגול נשמות
גרפולוגיה
העצמה נשית
התמודדות עם מצבי לחץ
חלומות
יהדות
יועצים רוחניים
יופי ורוחניות
מאגיה ומיסטיקה
מדיטציה ויוגה
מימוש עצמי והעצמה
מסע רוחני
נומרולוגיה
פנג שואי
קבלה
קלפי טארוט
רייקי והילינג
תקשור וטלפתיה
תראפיה
רוחניות ושפור עצמי - אחר
מאמרים
שוק ההון
מסחר במניות
מאמרים
תיירות, נופש וטיולים
בתי מלון וצימרים
טיולים בארץ
טיולים בחו"ל
משרדי נסיעות
ספא ונופש
תיירות, נופש וטיולים - אחר
מאמרים
מאמרים
קישורים מומלצים
משכנתא
קבלת הצעה למשכנתא
א-ב במשכנתאות
קבלת הצעה למשכנתא
סדנת משכנתא חינם
מאמרים
משכנתא
משכנתא
יועץ משכנתא
מאמרים
משכנתא
מחשבון עמלת פרעון מוקדם
מחשבון משכנתא קרן שווה
מחשבון משכנתא לעומת שכירות
מחשבון ריבית אפקטיבית לנומינלית
מחשבון ריבית נומינלית לאפקטיבית
מחשבון משכנתא פריים
מחשבון משכנתא גרייס
מחשבון רגישות משכנתא
מאמרים
האחים שי
האחים שי
זיו שי
054-2664662
האחים שי שיפוצים - זיו שי נוכל!!!
מאמרים
מאמרים

שוד הקרקעות הגדול של שרון ושות'

גדעון צור
מאת: גדעון צור
פורסם ב: 05/07/2015
קטגוריה: מקרקעין
צפיות: 326


מאמרים
בחודש מרץ שנת 2000 נפטרה לילי ז"ל, רעייתו של אריאל שרון. ועל–פי בקשתה היא נקברה על גבעת הכלניות. גבעה הנמצאת קרוב ל-400 מטר מחוות השקמים, מקום המגורים של משפחת שרון. כביש 334 חוצץ בין החווה לגבעה. רשות הפיתוח הינה הבעלים של חלק מהקרקע בגבעת הכלניות (על-פי הרישום בטאבו), רשות הפיתוח הוא גוף ממשלתי שהוקם על פי חוק רשות הפיתוח (העברת נכסים) ויועד לנהל את האדמות שהופקדו בידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים לאחר מלחמת העצמאות. רשות מקרקעי ישראל מנהלת את מקרקעי רשות הפיתוח. אדמות הגבעה מוגדרות כקרקע חקלאית מסוג מירי. הקרקעות באזור נמכרו לרשות הפיתוח, היות והם היו חלק מאדמות כפר ערבי בשם הוג' שהיה בסמוך, וננטש ב-1948. שם המקום נקרא במפות ישראל בשם חרבת הוגה. על הגבעה עצמה קיימים שרידים של ישוב עתיק הנקרא במפות ערביות בשם חרבת הוג', שהינו אתר ארכיאולוגי מוכרז. בנוסף על הגבעה היה גם קבר שייך בשם נאבי הוג', וכתוצאה מכך, אדמות הגבעה נקראות בלשכת רישום המקרקעין (טאבו) בשם חרבת אל נאבי הוג'. חלק אחר מהקרקע נמצא בבעלות מאמור אל אוקאף ( משרד הדתות ) של עזה, כמנהל בתי הקברות המוסלמים בכפר הוג'. היות ובמקום היה קיים בית קברות מוסלמי. ביולי 2004 נערך במרחב סקר, על-ידי מכון דש"א – דמותה של ארץ. ועל המקום נכתב: חרבת הוגה אתר היסטורי ארכיאולוגי, נקודת ציון 164500/602000, ערכיות האתר 2 מתוך 3. שרידי יישוב גדול בשטח 20 דונם, מתקופות: הברזל, הפרסית, הרומית, ההלניסטית והביזנטית. במקום נמצאו – צלמיות רבות, כתב עברי מהמאה השביעית לפנה"ס, מטבעות, קבר, ציור פרסקו, כתובת ביוונית והמקום מופיע במפת מידבא. ברשות העתיקות ישנה תוספת – במקום עדויות לכנסיה ועל פני השטח נראים אבני בניה וחרסים רבים. חלק מהעתיקות נמצאות במוזיאון קיבוץ דורות, שהגבעה נמצאת בסמוך אליו. המוזיאון נמצא תחת פיקוח רשות העתיקות במסגרת קבורה זו, עושה שרון כל עבירה אפשרית מתחום המקרקעין. אבל, הוא לא היה לבד, אני מניח שסייעו לו בשתיקה צורמת ובעצימת עיניים, ולאחר מכן בסיוע לשמו. כל אותם גופים ממלכתיים, אשר אמונים על החוק, וסביר להניח שחלקם ידעו על העבירות. מועצה אזורית שער הנגב. ועדה מרחבית/מקומית לתכנון ולבניה "שמעונים". ועדה מחוזית לתכנון ולבניה מחוז הדרום. רשות (מקודם – מנהל) מקרקעי ישראל. רשות הפיתוח. רשות העתיקות. משרד הפנים – מחוז הדרום. העבירות שלדעתי מיוחסות לשרון בגין הקבורה היות ואזור גבעת הכלניות מוכרז ברשומות כאתר עתיקות, העבירה החמורה ביותר מתייחסת לסעיף 29(א) לחוק העתיקות – באתר עתיקות לא יעשה אדם ולא ירשה לעשות אחד מאלה אלא באישור בכתב מאת המנהל ובהתאם לתנאיו: 1) בניה, סלילה, הקמת מיתקן, חציבה, כרייה, קידוח, הצפה במים, סיקול, חרישה, נטיעה או קבורה; סעיף 37 לחוק מגדיר את העבירות ואת העונשין – . (א) הפוגע ... באתר עתיקות או המשחית פניהם בכל צורה שהיא, דינו – מאסר חמש שנים או הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, (ב) העובר על הוראה מהוראות סעיפים ...29, דינו – מאסר שלוש שנים או הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין. העבירה השנייה מתייחסת לפקודת בריאות העם 1940 – סעיף 8 (4): אין קוברים מת אלא בבית-העלמין הקיים בתור כזה בתאריך הפקודה הזאת או שנתאשר כדין בתור בית-עלמין, בהתאם להוראות הפקודה הזאת. סעיף 10(2) לפקודה מגדיר את העונשין לעבירה זו: כל המפר כל הוראה מהוראות סעיף ... 8 של פקודה זו יאשם בעבירה ויהא צפוי לקנס לא יותר מחמש לירות או למאסר לא יותר מחודש ימים.(2) הערה (2) בסיומת הסעיף מפנה לשינוי העונש – (2) סעיף 9 לחוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 5), ... קובע: במקום כל עונש הנקוב בפקודה יבוא העונש שבסעיף 71 לפקודה כפי שנקבע בחוק זה. וסעיף 71 מתקן את העונשין: 1. עונשין2 העובר על הוראה מהוראות פקודה זו או התקנות לפיה, דינו, ... מאסר ששה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, ובעבירה נמשכת - קנס נוסף כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין. והעבירה השלישית מתייחסת לחוק התכנון והבניה : סעיף 145. (א) לא יעשה אדם אחד מאלה ולא יתחיל לעשותו אלא לאחר שנתנה לו הועדה המקומית או רשות הרישוי המקומית, לפי הענין, היתר לכך ולא יעשה אותו אלא בהתאם לתנאי ההיתר: (3) כל עבודה אחרת בקרקע...וכל שימוש בהם שנקבעו בתקנות כעבודה או כשימוש הטעונים היתר כדי להבטיח ביצוע כל תכנית. התוספת הראשונה לחוק: 7. (ג) שימוש חורג בקרקע חקלאית טעון אישור הועדה ואישור הועדה המחוזית. תקנות התכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר), 1.אלה העבודות בקרקע ... והשימושים בהם הטעונים היתר לפי פרק ה' לחוק כדי להבטיח ביצוע כל תכנית: 2)כל חציבה, חפירה, כרייה או מילוי המשנים את פני הקרקע, יציבותה או בטיחותה, למעט – (י"א) חפירה, חציבה ומילוי לשם קבורה כשניתן עליהם רישיון לפי סעיף 8 לפקודת בריאות העם, 1940, ובמידה שפעולות אלה לשם קבורה טעונות היתר על פי כל חיקוק אחר - כאשר ניתן כאמור; והעונשין לפי חוק התכנון והבניה – 204.(א) המבצע עבודה או משתמש במקרקעין בלא היתר כשביצוע העבודה או השימוש טעונים היתר לפי חוק זה או תקנה על פיו, דינו - קנס, מאסר שנתיים, ובעבירה נמשכת - קנס נוסף, מאסר נוסף שבעה ימים לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שקיבל הנאשם הודעה בכתב מהועדה המקומית על אותה עבירה או לאחר הרשעתו. חוק התכנון והבניה עומד כאן לפני שוקת שבורה, היות והועדה המקומית שיתפה פעולה עם העבריין, שביצע קבורה בקרקע חקלאית, שהיא גם אתר עתיקות, וכל זאת ללא רישיון קבורה במקום, וללא היתר כנדרש בחוק. ומעל הכל הוא איננו בעל זכות בקרקע. ונקודה נוספת להאיר, שטח אזור הקבורה גודר בגדר ברזל, למנוע כניסת אנשים. פירוש הדבר שקטע מאתר העתיקות הולאם על-ידי שרון, ולא ניתן יהיה בעתיד לחפור בו חפירה ארכיאולוגיות. ובאם העבריין היה בוזגלו ולא שרון, סביר להניח שהוועדה המקומית הייתה תובעת אותו בכל דין. בחודש פברואר 2005 כחמש שנים לאחר הקבורה, פונה נעם פדרמן, ליועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, בדרישה להעתיק את הקבר של המנוחה לבית עלמין. והיועץ המשפטי הודיע לפדרמן שהוא ביקש את התייחסות משרד הבריאות לתלונה. חמישה חודשים מאוחר יותר בחודש יולי 2005, ככל הנראה? לאחר שלא הייתה כל התייחסות לתלונתו מצדו של היועץ, פדרמן מגיש עתירה לבג"ץ, נגד ראש הממשלה אריאל שרון ונגד היועץ מזוז. פדרמן מגיש את העתירה ללא הכנת "שיעורי בית", ועל-כן והיא מתייחסת רק לפקודת בריאות העם. ואין בה מאומה מהעבירות האחרות של חוק התכנון והבניה, וחוק העתיקות. פסק הדין שהוציאו תחת ידם השופטים, פרוקצ'יה, גרוניס וג'ובראן היה לעניות דעתי מחפיר. (בג"ץ 6544/05) והראה קוצר רוח לתובע, והקלות בייחס לצדדים הנתבעים. בפתיח של פסק הדין נכתב – "עניינה של העתירה שבפנינו ... את קבר המשיב את אשתו ז"ל... בצמוד ובסמוך לחוות השקמים, במקום הנקרא 'גבעת הכלניות' " ושם בהמשך נכתב – "הרי שהמנוחה נקברה על-פי רישיון קבורה, ... כאשר רישיון הקבורה מציין כמקום הקבורה את 'חוות השקמים' " ובכן רבותי, המנוחה נקברה לדבריכם ב"גבעת הכלניות" ללא רישיון קבורה. והרי אתם כותבים שגבעת הכלניות נמצאת בסמוך ובצמוד לחוות השקמים, אבל היא איננה חוות השקמים, ולכן אין בה רישיון קבורה, ואתם אומרים זאת בריש גלי, אבל לא פועלים בהתאם. בית המשפט שם עצמו כסומא, ולא עלתה כל שאלה לגבי גבעת הכלניות, אני מכיר בארץ לפחות עוד כשש גבעות בשם זה, והרי זה שם אקראי שאיננו מופיע ברשומות. ובית המשפט לא שאל את עצמו, האם לגבעה יש שם אחר? של מי אדמת הגבעה? ומהו השימוש באדמת הגבעה? ובאם נעשה לשם הקבורה שימוש נוסף בקרקע מעבר לקבר גופו. ונקודה נוספת שגויה מתוך פסק הדין – "הרי שבנסיבות המקרה, על העבירה חלה התיישנות ... לעבירה לפי סעיפים 10(2) לפקודת בריאות עם, נקבע עונש מאסר שאינו עולה על חודש ימים ... עבירה זו מסווגת כעבירה מסוג 'חטא'...תקופת ההתיישנות לעבירות מסוג חטא היא שנה מיום ביצוע העבירה" ושוב רבותי השופטים אתם טועים, בסיומת של סעיף 10(2) קיימת הפניה להערה מספר (2), הנמצאת בסיפא של הפקודה, והערה זו הינה תיקון העונשין של הפקודה (סעיף 71), כך שעונש המאסר של חודש ימים, משתנה לעונש מאסר של ששה חודשים. מה שגורר בעקבותיו שינוי סוג העבירה מ"חטא" ל"עוון", ותקופת ההתיישנות לעבירה מסוג עוון הינה חמש שנים ולא שנה. סעיף 71 מטיל גם קנס נוסף על עבירה נמשכת, מה שאומר שאין תקופת התיישנות לעבירה זו. וקיימת גם נקודה הזויה מבחינתי בפסק הדין – "טוען בא-כוח המשיב 2, כי לפני מספר חודשים נודע לראשונה למשפחתה של המנוחה על כך, שקיימות טענות בעניין מקום קבורתה של המנוחה. בני משפחתה התבקשו על-ידי הועדה המרחבית לתכנון ובניה "שמעונים" לבצע פעולות שונות להסדרת מקום קבורתה." רבותי היקרים, הרי אתם כמותי, צופים כאן במעשה פשע הנמשך לאורך חמש שנים. ובאם לא היו באים בטענות לעניין הקבורה, סביר להניח שהפשע היה מתקיים לעד. והנה באה ועדת "שמעונים" לתת הכשר לפשע, באמצעות מתן היתר רטרואקטיבי לקבורה. והייתי מוסיף כאן את שאמר שופט בתביעה שתבעה ועדת שמעונים מספר אזרחים (כן, אותה הועדה), על בניה ללא היתר - "השיטה של 'נבנה ולאחר מכן נקבל היתר' היא שיטה פסולה שלא רק שעושה את החוק פלסתר אלא שהיא מעניקה יתרון לפורעי החוק על שומרי החוק. ... וכבר נפסק שמדיניות הענישה צריכה להיות מחמירה" ועדת שמעונים נוקטת בצעד של איפה ואיפה, קבור ולאחר מכן אנחנו ניתן לך היתר. ואולי לאור מקרה זה (לפחות) יש צורך לשנות את החוק, לא יתכן שקבוצת אנשים בעלי עניין, תעשה באדמות המדינה ככל העולה על רוחה. אין דין ואין דיין. ועדת שמעונים שנוקטת בשיטה פסולה שעושה את החוק פלסתר ומעניקה יתרון לפורעי החוק על שומרי החוק. מעבר לכך לסיפור הנ"ל בפסק הדין יש התחלה ויש סוף, אבל אין אמצע. נודע למשפחה על טענות בעניין הקבורה (ככל הנראה בעקבות הפנייה של נעם פדרמן ליועץ המשפטי), ולאחר מכן המשפחה נתבקשה על-ידי ועדת שמעונים לבצע פעולות. פסק הדין אינו מיידע אותנו כיצד נכנסת לתמונה הועדה, מישהו הרי פנה לוועדה להסדרת הקבורה. שאלת מרוץ הזמנים כפי שהתרחשה בפסק הדין - "...העותר לא המתין לקבלת עמדת משרד הבריאות והגיש את העתירה דנן לבית-משפט זה, ..." הפניה ליועץ המשפטי לממשלה הייתה ביום 16 פברואר 2005, והעתירה הוגשה ביום 6 יולי 2005, ובסה"כ עברו 140 ימים בין השניים. החוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), עוסק בלוחות הזמנים המחייבים את עובדי הציבור למתן תשובות - חובת מתן תשובה במועד 2.(א) נתבקש עובד הציבור, בכתב, להשתמש בסמכות שניתנה לו על פי דין, יחליט בבקשה וישיב למבקש בכתב בהקדם, אך לא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום קבלת הבקשה. היות, וככל הנראה לא התקבלה כל תשובה לבקשת העותר, לאורך זמן ממושך, לפחות פי שלושה מן הנקוב בחוק. והיועץ המשפטי לממשלה ועובדי משרד הבריאות הינם עובדי ציבור, לא ברור לי למה באת-כוח משיב 1 ובית המשפט באו בטענות לעותר. פסק הדין גורם לי, האזרח הקטן לבלבול, על שנאמר בו כך – "במקרה שלפנינו, בטרם הגיש העותר את העתירה דנן, הוא לא פנה אל משרד הבריאות ... אלא בחר לפנות ליועץ המשפטי לממשלה ... " ובאותו הקשר, נאמר שם בהמשך – "... מיצוי הליכים מקדמיים של פנייה לרשות הינו תנאי סף להיזקקות בית-משפט זה לעתירות כנגד גופים מינהליים וציבוריים (- וכאן ישנה הפניה לפסק-דין (בג"ץ 2902/02) שאומר כדלקמן – "נראה כי העותר לא מיצה את הסעדים העומדים לרשותו בכך שלא הגיש ערר ליועץ המשפטי לממשלה..." מקרה זה דורש הסבר, עותר במקרה א' ננזף על כך שפנה ליועץ המשפטי לממשלה. ואילו עותר במקרה ב' ננזף על כך שלא פנה ליועץ המשפטי לממשלה. אלא אם כן יבוא מישהו ויתקן אותי, ולא אני נמצא בחלום. ובאותו רצף עניינים, כאשר ציינתי קודם לכן שפסק הדין כמדומני מקל עם המשיבים, הביא לדוגמה את דברי עורכת-הדין של היועץ המשפטי לממשלה – "... העותר לא פנה לפני הגשת העתירה אל משרד הבריאות לעניין הוצאת גופתה של המנוחה מקברה והוא אף לא צירף את משרד הבריאות או מי מעובדיו כמשיב בעתירה." - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - וממול את הקטע הבא, הלקוח מדברי השופטים מפסק הדין - "... בטרם הגיש העותר את העתירה דנן, הוא לא פנה אל משרד הבריאות לעניין הוצאת גופתה של המנוחה מקברה, העותר אף לא צירף את משרד הבריאות או מי מעובדיו כמשיב בעתירה,..." ונראה לי שעניין הוצאת הגופה, לא נבדק כלל על-ידי הנזכרים לעיל. היות ו"תקנות הקבורה מחדש" גורסות כדלקמן: 4. בקשה לקבור גופה מחדש תוגש בכתב למנהל והיא - א) תציין את מקום הקבורה הנוכחי של הגופה ואת המקום שבו רוצים לקברה מחדש; ב) ....... ג) תוגש בצירוף תעודה רפואית ערוכה כהלכה על גורם המוות ובה יש לפרש את שמו, גילו, נתינותו ומשלח ידו של הנפטר או הוכחות אחרות על גרם המוות שהמנהל ימצאן מספיקות. נשמע לי קצת מוזר, שמר נעם פדרמן יציין את מקום הקבורה מחדש של המנוחה? והרי כל תקנה 4 עניינה בבני משפחת המנוחה, ולא באדם זר. והחלטה שגויה נוספת המתקיימת בפסק הדין – "נראה, כי פנייתו של העותר כחמש שנים לאחר קבורתה של המנוחה ... לוקה בשיהוי אובייקטיבי, אשר בנסיבות העניין נודעת לו משמעות מכרעת. די בכך על-מנת לקבוע, כי דין העתירה להידחות על הסף." שיהוי משמעו הגשת עתירה באיחור. נהוג לפרק את השיהוי לשלושה יסודות: שיהוי סובייקטיבי, שיהוי אובייקטיבי ומידת הפגיעה בעיקרון שלטון החוק ובאינטרס הציבורי. שופטי בג"ץ מצאו לנכון לבחור בשיהוי האובייקטיבי, מה שאומר כי תתקיים פגיעה באינטרסים של רשות מנהלית, ושל צדדים שלישיים הנוגעים בדבר כתוצאה מהתערבות שיפוטית. וכן בשינוי שחל במצב בשטח, כתוצאה מפרק הזמן הניכר שחלף. היות ולא נראה לעין, כי תתקיים פגיעה ברשות מנהלית כלשהי, ולא חל כל שינוי במצב בשטח, כפי שאומר זאת פסק הדין – "כך שמדובר בעבירה רגעית המסתיימת עם סיום הקבורה" הפגיעה היחידה שעשויה להתרחש הינה פגיעה באינטרסים של שרון. כל שנותר הוא, לבחון את היסוד השלישי – מידת הפגיעה בשלטון החוק ובאינטרס הציבורי, מול הפגיעה בשרון. ולאור כל שנאמר עד כה, בית המשפט בפסק דין זה, נתן ידו לפגיעה קשה בשלטון החוק ולפגיעה באינטרס הציבורי. והנקודה השנויה האחרונה בפסק הדין – "כמו-כן, טענת העותר - לפיה מדובר בעבירה מתמשכת - דינה להידחות. הרכיב ההתנהגותי של העבירה הינו מעשה הקבורה, כך שמדובר בעבירה רגעית, המסתיימת עם סיום הקבורה" ושוב אתם טועים רבותי היקרים, מעשה קבורה מתייחס לדיני מקרקעין, קבורה איננה באויר. ואתם מציגים דוגמא של פסק דין (דנ"פ 4603/97) מהתחום הפלילי של מעשי סחיטה ואיומים בשרשרת, שאין לו שום קשר ועניין למקרה הנדון. ואשאל אותכם שאלה פשוטה, מדוע הועדה המרחבית לתכנון ובניה "שמעונים" אמורה לבצע פעולות שונות להסדרת מקום קבורתה. והרי כדברכם מדובר בעבירה רגעית המסתיימת עם סיום הקבורה. ולא צריך ללכת רחוק, השופט ג'ובראן נותן את התשובה, בפסק דין שנתן כשנה מאוחר יותר (רע"פ 8986/06 ) - "לשון הוראת סעיף 204(א) לחוק התכנון והבניה קובעת באופן ברור וחד-משמעי כעבירה גם את השימוש במבנה שנבנה לא היתר, זאת בנוסף לבניית המבנה עצמו ללא היתר. משמע, הוראת סעיף 204(א) לחוק התכנון והבניה כוללת בחובה שתי עבירות נפרדות, אשר האחת נוגעת לביצוע העבודה והאחרת נוגעת לשימוש הנעשה במקרקעין. מכך עולה, כי עבירת השימוש ללא היתר הינה עבירה נפרדת, העומדת בפני עצמה ולכן הגם שפעולת הבנייה ללא היתר מתיישנת, עבירת השימוש החורג כעבירה נמשכת עומדת לחובתו של המשתמש ללא היתר במקרקעין." ואשר כאמור, אקט הקבורה הינה העבירה הראשונה אשר התיישנה, ואילו הקבר עצמו שהמנוחה ז"ל מונחת בו, (המצבה על הקבר וגדר הברזל המקיפה את אזור הקבורה לא עלו בדיון), הינה עבירה נמשכת (או מתמשכת) העומדת לחובתו של המשתמש ללא היתר במקרקעין. ולכן לעבירה זו אין תוקף התיישנות, עד שיוסדר היתר הקבורה או שהמצב יחזור לקדמותו. וגם להלכה היהודית יש מלה בנדון – "המת אמנם "משתמש" בקברו שימוש סביר..." ( מתוך - שו"ת בית שערים, יורה דעה, סימן תלד ). פסק הדין מציג לחומרא את האפשרויות הקיימות להוצאת גופה מקברה, מתוך תקנות הקבורה מחדש. אם כי, בתקנות ישנם גם סעיפים הגורסים לקולא, אבל הם לא עלו בפסק הדין. על מנת ליתן מענה לשאלה, פניתי למקורות היהודיים בעניין פינוי קברים. כפי שמופיע בחוות-דעת שכתב ד"ר מיכאל ויגודה, עבור משרד המשפטים, וכן ב-בג"ץ 52/06 העוסק גם-כן בעניין. באופן עקרוני ההלכה היהודית אוסרת על פינוי קברים, אם כי קיימים לכך גם חריגים, המאפשרים פינוי קברים. ההלכה מקנה היתר לפינוי "קבר המזיק את הרבים" – המקרה הפשוט של "קבר המזיק את הרבים" הוא כשהקבר נמצא במקום המשמש מעבר לרבים, וגורם להם טומאה (רש"י, סנהדרין מז ע"פ, ד"ה וקבר). אולם נראה שאין הכוונה שהקבר נמצא לרוחב הדרך, כך שאי אפשר לעבור בלי להיטמא, אלא אף אם הוא בצדי הדרך, בקרקע פרטית, דינו כ"קבר המזיק את הרבים", מכיון שהוא מעלה את סיכויי ההטמאות (טור, יורה דעה, סימן שסד). הרמב"ם מביא את ההלכה בשינוי לשון וכותב "קבר שהוא מזיק את הרבים מפנין אותו". שלפי הרמב"ם פינוי הקבר בנסיבות כאלו הוא חובה ולא רק רשות. (רמב"ם, הלכות טומאת מת, פרק ח, הלכה ו). נראה שהפוסק המרחיב ביותר את הגדרת "מזיק את הרבים" הוא הרב שאול ישראלי (חוות בנימין, חלק א', סימן כה, סעיף ה). לדבריו, כשם שבדיני המטרדים, אפילו פגיעה בנוי העיר מוגדרת כ"נזק לרבים" (ראה בבא בתרא כד ע"ב, ורש"י שם, ד"ה מרחיקין) משום "תפארת לארץ ישראל" (לשון הרשב"א), כך כל פגיעה באינטרס הציבורי תיחשב כנזק לגבי כבוד המת ועל כן אפשר לפנותו. היות ואזור הגבעה הופקע מן הציבור על-ידי השלטונות, ההלכה נותנת מענה גם לכך - סוג אחר של הצדקה לפינוי קברים הוא כשהקרקע בה ניצב הקבר הופקעה על ידי השלטונות. מהר"ם שיק (שו"ת מהר"ם שיק, יורה דעה, סימן שנג) כותב שבכגון זה נמצא האדם קבור בקבר שאינו שלו, ומכאן העילה לפנותו. כשמונה חודשים לאחר המשפט ושש שנים לאחר הקבורה, החלו להופיע האישורים בדיעבד, על-מנת ליתן גושפנקה חוקית לעבירות. בחודש מרץ 2006 הופיעה ההודעה בעיתונות וברשומות בדבר הפקדת התוכניות. ההודעה התפרסמה בילקוט הפרסומים 5511 עמוד 2413. ועיקרה – שינוי ייעודי הקרקע מקרקע חקלאית לאתר קבורה מיוחד על ידי איחוד וחלוקת מגרשים בהסכמת הבעלים. ( הבעלים -מינהל מקרקעי ישראל ) וקביעת זכות מעבר לציבור על ידי רישום זיקת הנאה. השטחים הכלולים בתכנית ומקומם: אתר קבורה מיוחד מערבית לקיבוץ דורות – גוש 2263 ח"ח 33,28,26,21,20,13; גוש 2264 ח"ח 93; גוש 2330 ח"ח 1. על החתום יושב ראש הועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז הדרום. בחשבון שעשיתי, מדובר בשטח כולל של כ-73 דונם. שמתוכם שטח הקבורה ודרך הגישה עומדים על כ-4 דונם בלבד, מה שמעלה את האפשרות שמתכנני האתר חשבו רחוק קדימה, והכינו בית קברות למשפחת שרון לדורותיהם, מעתה ועד עולם. ודרך אגב שטח זיקת ההנאה לציבור עומד על 79 מ"ר מתוך כ-73,000 מ"ר של שטח אתר הקבורה המיוחד. ושוב המוח היהודי ממציא לנו פטנטים, המושג "אתר קבורה מיוחד" איננו קיים בשום מקום ואתר, ואין לו כל אזכור, אלא אם כן מישהו יתקן אותי. המושג היחידי שקיים הינו, "חלקת קבורה מיוחדת" הנמצאת בתוך בית קברות. ביום 11.6.2006 התקבלו הוראות התוכנית לאתר קבורה מיוחד, בלשכת התכנון המחוזית במשרד הפנים מחוז הדרום. על התוכנית חתומים – הוועדה המקומית לתכנון ובניה שמעונים – יזם ומגיש התכנית. מנהל מקרקעי ישראל – בעל הקרקע ובעל הזכויות בקרקע (להיכן נעלמו רשות הפיתוח ומשרד הדתות של עזה – בעלות הקרקע). ובכן רבותי לפנינו מונחת תוכנית, שנערכה על-ידי רבי אומן מתחום ההטיה והסילוף. ודרך הגב, התכנית כוללת כבר את מיקום קיברו של שרון עצמו. ובנוסף בקרבת אזור הקבורה, עמוד ועליו מצלמת אבטחה – סעיף 17. בתכנית: הפקעות לצרכי ציבור: "מקרקעי ישראל המיועדים לצורכי ציבור כהגדרתם בסעיף 188(ב) לחוק התכנון והבניה, יוחכרו לרשות המקומית לפי נוהלי מינהל מקרקעי ישראל." ברישומי הטאבו מינואר 2014 הבעלים של הקרקע בנקודת הקבורה, הינו רשות הפיתוח, ואין כל חכירה לרשות מקומית. בנוסף, סעיף 188(ב) בחוק, מאפשר הפקעת קרקע לצרכי ציבור, לטובת "בתי קברות". וכאן עולה השאלה, האם הפקעת קרקע עבור שרון הינה הפקעה לצרכי ציבור. לדעתי לא, אלא אם כן, האתר יוסב לבית קברות ציבורי לכל עם ישראל, כהגדרתו בחוק. סעיף 14. תכליות שימושים והגבלות: "14.2 לא תותר בניה ... בשטח התכנית" האם מישהו מעורכי התכנית יוכל לעמוד בהגבלה זו, שהוא עצמו הציב, סביר להניח שלא – 15.4 "יחול איסור בניה מעל קווי תשתית" - אבל בשאר השטח מותר. 16.1 "לא יינתן היתר בניה מתחת לקווי חשמל עיליים." - אבל בשאר השטח מותר. "אין לבנות בנינים מעל כבלי חשמל תת-קרקעיים." - אבל בשאר השטח מותר. וניתן כאן לראות את הפרסה שעושים עסקני הנדל"ן, לחוק בישראל. ואולי בכל זאת לא הבנתי, לא תותר בניה? או כן תותר בניה? ואם כן, אז מה צופן בקרבו עתיד הבנייה בראיית עורכי התכנית – מאוזוליאום? בית לוויות? כל האפשרויות פתוחות. והקומדיה דל'ארטה הגדולה מכולם מופיעה בסעיף 19. עתיקות: התכנית מתייחסת אל הקרקע, כקרקע בתולה שעדיין לא נאנסה על ידי שרון. "אין רשות העתיקות מתחייבת לאשר בניה בשטח או בחלקו גם לאחר בדיקה/חפירה, זאת במידה ויתגלו בשטח עתיקות ייחודיות ולא ייראו את התוכניות כמקנות זכויות בניה בשטח שהינו אתר עתיקות מוכרז." וישנם עוד כהנה וכהנה תתי סעיפים, שעניינם בדרכי הטיפול באתרי עתיקות מוכרזים, שיד אדם לא נגעה בהם קודם לכן. שלא כדוגמת אתר עתיקות זה. ביום 17/7/2006 אושרו התוכניות ברשומות והופיעו בילקוט הפרסומים 5553 עמוד 4228. כל תהליך הגשת התוכניות ולאחר מכן אישורן, נערכו כאשר אריאל שרון נמצא בקומה. הגדילה לעשות רשות מקרקעי ישראל. כאשר מציצים בפרטים על תוכנית 38/303/02/7 שהיא התוכנית של אתר הקבורה המיוחד. שטח התוכנית עומד על 3.904 דונם, בטבלת השטחים הוא עומד על 3.915 דונם, ואילו בהיתר הבניה כפי שאושר על-ידי הוועדות, שטח התוכנית עומד על 3.735 דונם. בתכנית המקורית גוש 2230 כולל רק את חלקה 1, ואילו בתוכנית של הרשות נכללות גם חלקות 2 ו- 36 . שטח אתר הקבורה בתכנית המקורית 0.350 דונם, ואילו בתוכנית של הרשות 0.530 דונם. בחודש ינואר 2014 נפטר אריאל שרון, ונקבר בקבר שמקומו סומן בתשריט של היתר הקבורה. ושוב בקבורה זו רשות העתיקות מושמת לקלס – מידע לציבור המעוניין בביצוע עבודות פיתוח א. רשות העתיקות מתנה את פעולות הפיתוח בביצוע בדיקות מקדימות של חתכי בדיקה באמצעות מפקח מוסמך מטעמה בעזרת כלי מכני –טרקטור מסוג J.C.B עם כף אחורית ללא שיניים. היקף הבדיקה ייקבע על ידי הרשות בהתאמה לתכניות הפיתוח בשטח. וכאשר אני רואה את התמונות מחפירת קיברו של שרון, אני רואה דחפור עם כף אחורית עם שיניים. ולסיום ניתן לומר, שעם ישראל יכול להיקבר בגבעת הכלניות, השטח שהולאם בגבעה והפך מקרקע חקלאית לבית קברות מיוחד, עומד כזכור על כ-73 דונם, שמתוכם רק כ-4 דונם מהווים את היתר הקבורה לשרון. ויש לזכור שהשטח כולו הופקע לצרכי ציבור, שהמטרה הקרובה ביותר מהיבט החוק הינה בית קברות ציבורי. ומי יודע אולי בעתיד יגיע למקום אדם שאבותיו גרו בכפר הוג' ויש לו קושאן של הגבעה והרי מדובר באדמת נפקדים. וקיימת גם האפשרות - שאריק שנלחם את מרבית חייו בערבים, במותו נקבר בבית קברות מוסלמי. נקודת הקבורה שלו נמצאת צמודה לחלקה 13 גוש 2263, ובחלקה זו היה בעבר בית הקברות המוסלמי של כפר הוג'.


תגיות של המאמר:


מאמרים
מאמרים
מאמרים אחרונים בנושא מקרקעין מאמרים נוספים של גדעון צור מאמרים נצפים ביותר בנושא מקרקעין  
מאמרים איך לבחור עורך דין לליווי משפטי של דיירים בפרויקט תמ"א 38:- מאת עו"ד רועי שעיה מאמרים
עו"ד רועי שעיה מאמר זה בא להבהיר את חלקו של עו"ד הדיירים במסגרת תוכנית תמ"א 38 חיזוק מבנים/פינוי בינוי- מה תפקידו של עו"ד מטעם הדיירים? ע"פ אלו קריטריונים יש לבחור את העו"ד? מי משלם את שכרו? מהו היקף שכר הטרחה של העו"ד? ולכמה זמן מתמנה עו"ד מטעם הדיירים לליווי הפרויקט?
מאת: עו"ד רועי שעיה
פורסם ב: 02/08/2017
קטגוריה: מקרקעין
צפיות: 94
מאמרים תמ"א 38-הסבר, מסלולים והליך בחירת עו"ד- מאת עו"ד רועי שעיה* מאמרים
עו"ד רועי שעיה מאמר זה בא לענות על שאלה מרכזית בימינו- מהו פרויקט תמ"א 38? מדוע מבצעים פרויקטים אלו? מה זכאים בעלי הדירות לקבל כתוצאה מפרויקט תמ"א? ומה הזכויות של בעלי הדירות בעת ביצוע פרויקט תמ"א?
מאת: עו"ד רועי שעיה
פורסם ב: 02/08/2017
קטגוריה: מקרקעין
מאמרים
מאמרים קנית דירה מקבלן? תתחדש על הליקוי בניה! - מאת עו"ד רועי שעיה* מאמרים
עו"ד רועי שעיה מאמר זה עוסק במצב בו אדם רוכש דירה חדשה מקבלן אך לאכזבתו הוא נכנס לדירה עם ליקוי בניה ו/או שקיבל את דירתו בעיכוב ניכר מהמועד המוסכם בחוזה. מאמר זה מכיל עצות מה לעשות וכיצד לפעול כאשר מתגלה ליקוי בדירה לרבות הוראות הדין המגנות על רוכש דירה.
מאת: עו"ד רועי שעיה
פורסם ב: 02/08/2017
קטגוריה: מקרקעין
מאמרים
מאמרים חובות וזכויות המתווך- מאת עו"ד רועי שעיה * מאמרים
עו"ד רועי שעיה מאמר זה בא לסכם את תפקיד המתווך, זכויותיו וחובותיו בהתנהלותו מול הלקוח, מתי המתווך יהיה זכאי לשכר טרחתו ומתי יחשב המתווך לגורם יעיל וכן מי זכאי לעסוק בתחום זה.
מאת: עו"ד רועי שעיה
פורסם ב: 02/08/2017
קטגוריה: מקרקעין
מאמרים
מאמרים סכסוך שכנים בבית משותף- מה עושים? מאת עו"ד רועי שעיה* מאמרים
עו"ד רועי שעיה פעמים רבות נתקל אדם בסכסוך עם שכן בבניין לרבות במקרים כגון בעיות רטיבות, הסגת גבול, אי תשלום וועד בית, מטרדי רעש ועוד. מאמר זה בא לתת מגוון עצות ופתרונות למצב הקיים וכן מביא את הוראות הדין בנושא.
מאת: עו"ד רועי שעיה
פורסם ב: 02/08/2017
קטגוריה: מקרקעין
מאמרים
מאמרים תמ"א 38 - הגנה מרעידות אדמה מאמרים
אמיר ריטר מ"א 38 היא המצאה ישראלית שמטרתה לעודד את השוק הפרטי לפעול לביצוע חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה על ידי הענקת זכויות בנייה. המדינה החליטה לא לשאת בעלות חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה , ותחת זאת היא העניקה לבעלי הדירות, במסגרת תכנית מתאר ארצית, תמ"א 38, זכויות בנייה נוספות בעלות שווי כלכלי רב אשר נמכרות ליזם כנגד, בין היתר, חיזוק הבניין.
מאת: אמיר ריטר
פורסם ב: 26/07/2016
קטגוריה: מקרקעין
צפיות: 159
מאמרים תמ"א 38- התנגדות הדיירת הקשישה נדחתה על ידי בית המשפט- מאת עו"ד דן הלפרט מאמרים
עו"ד ונוטריון דן הלפרט פרוייקט תמ"א 38 שבוצע בבניין ברחוב בית לחם 10 ברמת גן שבו שש דירות, זכה לתמיכת כל דיירי הבניין למעט דיירת אחת, בת 82, ניצולת שואה שהתנגדה לו. הדיירת המתנגדת טענה, כי המיקום בו בחר היזם לבנות את המעלית איננו מיטבי, כך גם המיקום שנבחר לבניית הממ"ד בחלק מהדירות שיגרום להסתרת האור בדירות אחרות. המתנגדת הגישה התנגדות להיתר לועדה המקומית אולם זו נדחתה. ערר שהגישה המתנגדת לועדת הערר נדחה אף הוא. משכך, עתרה הדיירת לבית המשפט המחוזי כנגד החלטות ועדות התכנון. בית המשפט דחה את עתירתה.
מאת: עו"ד ונוטריון דן הלפרט
פורסם ב: 24/06/2015
קטגוריה: מקרקעין
צפיות: 579
מאמרים תמ"א 38 - היזהרו ממוקשים! מאת עו"ד דן הלפרט מאמרים
עו"ד ונוטריון דן הלפרט אילו מוקשים עומדים בדרכם של דיירים המבקשים לבצע פרוייקט התחדשות עירונית מסוג תמ"א 38 או פינוי בינוי? ממה יש להישמר וכיצד יש לנהוג החל מגיבוש הדיירים, דרך בחירת היזם וניהול המשא ומתן המסחרי והמשפטי
מאת: עו"ד ונוטריון דן הלפרט
פורסם ב: 24/06/2015
קטגוריה: מקרקעין
צפיות: 744
מאמרים פירוק שיתוף יכול להתבצע על ידי בעלים במקרקעין ולא על ידי בעל הערת אזהרה - מאת עו"ד דן הלפרט מאמרים
עו"ד ונוטריון דן הלפרט שותף במקרקעין זכאי בכל עת לעתור לבית המשפט בתביעה לפירוק שיתוף ובית המשפט לרוב יעתר לבקשה גם במקרה של התנגדות מצד יתר השותפים, כך נהוג ומקובל על פי ההלכה הנוהגת. אולם, נשאלת השאלה, האם הזכות לתבוע פירוק שיתוף מוקנית גם למי שמחזיק בזכות אובליגטורית בלבד? במסגרת דיון בבקשה למחיקת התביעה על הסף, קבע בית המשפט, כי רק מי שזכויותיו במקרקעין רשומות כדין זכאי לעתור לפירוק שיתוף ואילו מי שבידיו רק זכויות אובליגטורית (ואפילו שנרשמה לטובתו הערת אזהרה), אינו זכאי לתבוע פירוק שיתוף.
מאת: עו"ד ונוטריון דן הלפרט
פורסם ב: 24/06/2015
קטגוריה: מקרקעין
צפיות: 525
מאמרים הדירה תימכר כפנויה למרות הלכת כובשי- מאת עו"ד דן הלפרט מאמרים
עו"ד ונוטריון דן הלפרט כונסת נכסים בהליך הוצאה לפועל הגישה תביעה לפירוק שיתוף בבית המגורים של החייב על מנת לאפשר את מימושו ונתקלה בהתנגדות מצד אשת החייב (שאיננה חבה בחוב כלשהו). האשה טענה (בהתבסס על הלכת כובשי של בית המשפט העליון), כי היא דיירת מוגנת בבית מכח סעיף 33 לחוק הגנת הדייר ולכן לא ניתן לממש את הבית כפנוי, אלא יש למוכרו כתפוס. בית המשפט העליון קבע כי לאור הלכת פרמינגר, בה נקבע, כי הגנת סעיף 33 תחול רק על זכויות הרשומות בטאבו יש לממש את הבית כפנוי.
מאת: עו"ד ונוטריון דן הלפרט
פורסם ב: 24/06/2015
קטגוריה: מקרקעין
צפיות: 647
מאמרים איפכא מסתברא – מי אתה שבט גד מאמרים
יהדות מסורת המקרא מציגה את נחלת שבט גד מעבר לירדן, ממזרח לארץ כנען. ביינות לשבט ראובן מדרום וחצי שבט מנשה מצפון. גבולות השבטים מסתמכים על הכתוב בספר יהושע. ומנגד, קיימות במקרא סתירות לגבי מיקומה של נחלת שבט גד, שטח נחלה זו משתנה בספר במדבר (במדבר לב) ומשתנה שוב בספר דברי הימים (דברי הימים א, ה). נתונים אלה מעלים את הסברה שנחלת שבט גד, מקורה ביצירה ספרותית דמיונית.
מאת: גדעון צור
פורסם ב: 05/07/2015
קטגוריה: יהדות
צפיות: 495
מאמרים שמות אותיות האלפבית העברי מאמרים
ידע כללי מאמר זה בא לספר את מקור שמן הקדום של אותיות האלפבית העברי. השם הראשוני של כל אות ואות, כפי שנתנו לה הכנענים, ולאחר מכן שינוים שחלו בשמות האותיות, עקב שינוים בציורי האותיות, או על מנת להקל על הגיית השמות. חלק משמות אותיות האלפבית העברי נושאות את שמן מזה כ- 4000 שנה.
מאת: גדעון צור
פורסם ב: 03/07/2015
קטגוריה: ידע כללי
צפיות: 2226
מאמרים דיירות מוגנת מאמרים
Loadseo דיירות מוגנת הינה זכות כלכלית הנובעת מחוק הגנת הדייר ולא מכוח חוק המקרקעין שכן דיירות מוגנת אינה זכות במקרקעין ולפיכך אינה נרשמת בטאבו. שמאי מקרקעין מעריך את זכות דיירות מוגנת בדירות מגורים ועסקים
מאת: Loadseo
פורסם ב: 17/05/2010
קטגוריה: מקרקעין
צפיות: 12495
מאמרים היטל השבחה עם הרחבות בניה מאמרים
Loadseo מה הם התנאים המאפשרים קבלת פטור מתשלום של היטל השבחה להרחבות ובניה בדירות או בניה על מגרש ריק. חשוב שהבדיקה לקבלת פטור מתשלום היטל השבחה תבוצע על ידי שמאי מקרקעין.
מאת: Loadseo
פורסם ב: 17/05/2010
קטגוריה: מקרקעין
צפיות: 9111
מאמרים שמאות מקרקעין | מימוש מהיר מאמרים
Loadseo ישנם מספר סיטואציות למימוש מהיר במקרקעין אותם מעריך שמאי מקרקעין, המאמר דן בשמאות מקרקעין לצורך מכירת נכס אשר נמצא אצל כונס נכסים ומטרת הכונס הינה למכור את הנכס מהר על מנת להחזיר לבנק למשכנתאות או כל גורם אחר את כספו בחזרה.
מאת: Loadseo
פורסם ב: 12/04/2010
קטגוריה: מקרקעין
צפיות: 8075
מאמרים היטל השבחה מאמרים
Loadseo חוק התכנון והבניה (התשכ"ה 1965) מקיף את התכנון בישראל מהרמה הארצית ועד הרמה המקומית ועוסק בין היתר ב: אישור תוכניות, הליכי רישוי, היטל השבחה, עונשין, וכדומה.
מאת: Loadseo
פורסם ב: 02/05/2010
קטגוריה: מקרקעין
צפיות: 8035
מאמרים פירוק שיתוף במקרקעין- זכות לקניין מול זכות הפרט להיות חופשי ומגבלות החוק מאמרים
דורון, טיקוצקי, צדרבוים,  עורכי דין בבואנו לבחון תביעה לפירוק שיתוף לעולם יהיה עלינו לבצע איזון בין זכותו של שותף ואו שותפים לקניינם למול זכותו של מבקש הפירוק להיות חופשי. הכלל המנחה קבוע בסעיף 37 (א) לחוק המקרקעין וקובע כי "כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש פירוק שיתוף"
מאת: דורון, טיקוצקי, צדרבוים, עורכי דין
פורסם ב: 06/07/2010
קטגוריה: מקרקעין
צפיות: 7605
מאמרים שמאי מכריע | שמאי מקרקעין מאמרים
Loadseo המונח שמאי מכריע מופיע בתיקון 84 לחוק התכנון והבנייה ועוסק במנגנון שונה וחדש המאפשר את הכרעתן של תביעות פיצויים לפי סעיף 197 לחוק ובמחלוקות העוסקות במקרי הטלי השבחה
מאת: Loadseo
פורסם ב: 31/03/2010
קטגוריה: מקרקעין
צפיות: 7117
מאמרים שמאי מקרקעין - פיצול דירה מאמרים
Loadseo על פי חוק תכנון ובניה, שמאי מקרקעין יערוך את ההבחנה בין פיצול דירה לחלוקה פנימית של דירה, בדוח שמאות יתייחס שמאי מקרקעין לפרמטרים שונים אותם במהלך תהליך פיצול דירה.
מאת: Loadseo
פורסם ב: 12/04/2010
קטגוריה: מקרקעין
צפיות: 7113
מאמרים הפקעת מקרקעין ותשלום פיצויים מאמרים
Loadseo הפקעות של מקרקעין מתבצעות על פי חוקים ופקודות ולצרכי ציבור בלבד. החוק מגדיר לאיזה צרכי ציבור מותר להפקיע מקרקעין. שמאי מקרקעין הוא הכתובת לבדיקה האם ההפקעת מקרקעין מתבצעת על פי החוק
מאת: Loadseo
פורסם ב: 02/05/2010
קטגוריה: מקרקעין
צפיות: 6900
מאמרים תשלומים והחלטות המנהל מאמרים
Loadseo מנהל מקרקעי ישראל מנהל את הקרקעות שבבעלות המדינה, קק"ל ורשות הפיתוח, חשוב כי החוכר יקבל יעוץ ע"י שמאי מקרקעין מוסמך מטעמו אשר יבחן את המרכיבים המשפיעים על שווי הנכס
מאת: Loadseo
פורסם ב: 02/05/2010
קטגוריה: מקרקעין
צפיות: 6818
מאמרים שמאי מקרקעין - היבטי מיסוי מאמרים
Loadseo שמאי מקרקעין - מורה נבוכים בעולם המיסים. חשיבותו של שמאי מקרקעין בקביעת מס הרכישה. חשיבות שמאי מקרקעין בקביעת מס השבח. חשיבות שמאי מקרקעין קביעת במס המכירה ועוד
מאת: Loadseo
פורסם ב: 31/03/2010
קטגוריה: מקרקעין
צפיות: 6761
מאמרים

מאמרים
מאמרים
מאמרים
מעוניין לפרסם את מאמריך בחינם? מעוניין להגיע בקלות ללקוחות וקולגות פוטנציאליים? הרשם עכשיו ופרסם מאמרים.
כללי:
תנאי שימוש באתר
הנחיות העורכים
מדוע לפרסם מאמרים?
 
 
אתר נבנה על ידי סייטמאסטר בע"מ - בניית אתרים מקצועית וקידום אתרים במנועי חיפוש.